ישראל ביתנו - החזון

בטחון חברתי-כלכלי

בטחון חברתי-כלכלי – החוסן החברתי הוא תנאי הכרחי לחוסן הלאומי. מידת בטחונו הכלכלי של הפרט משפיעה במישרין על תפקודה התקין והיעיל של החברה המודרנית ועל עוצמתה של המדינה. ובלשון פשוטה: התמוטטות יסודותיה החברתיים והכלכליים של מדינת ישראל, כמוה כהתמוטטות של המדינה.

עיקר הבעיה בכלכלה הישראלית היא העדרו של חזון. של משנה כלכלית מובנית וסדורה להגנת האינטרסים הכלכליים של הציבור בישראל ושל הכלכלה בכללותה. מנהיגות, ובייחוד בעולם הכלכלה המתאפיין בהדרגתיות ובתהליכיות, נבחנת בעיקר ביכולתה לראות דברים ממעוף הציפור. הרושם הוא כי המדיניות הכלכלית של ישראל לא נקבעת תמיד ברמת המאקרו, על סמך מטרות ברורות ומוגדרות, אלא ברמת המיקרו, במסגרת כיבוי שריפות הפורצות לרוב בסמוך למועד אישור תקציב המדינה או לאחר אירועים ביטחוניים מפתיעים לכאורה. החוכמה היא לזהות מראש את צרכי האוכלוסייה ואת מערכת האילוצים בה נתונה הכלכלה הישראלית ולמצוא פתרון כולל מבעוד מועד. קברניטיה הכלכליים של ישראל חייבים להשכיל לפתח מדיניות כלכלית אינטגרטיבית ומתמשכת למיגור העוני ולקידום המשק בטווח הקצר והארוך. 

משנתה הכלכלית של "ישראל ביתנו" היא חמלה חברתית וכלכלה חופשית, בעת ובעונה אחת.

במה דברים אמורים? "ישראל ביתנו" רואה עצמה כמחויבת לתורתו של זאב ז'בוטינסקי המכונה בשם חמשת המ"מים, לפיה על המדינה לספק לאזרחיה מעון, מזון, מלבוש, מורה ומרפא, במידה וידם אינה משגת להשיגם לבד. מדינת ישראל היא זו אשר צריכה לשאת באחריות כלפי אלה שאינם מסוגלים לשאת בנטל באופן אישי. אנו מאמינים כי חברה מתוקנת, ועל אחת כמה וכמה חברה יהודית בעלת מטען מוסרי ייחודי, אמורה לגלות התחשבות ואף יחס מועדף כלפי אלה שנבצר מהם לדאוג לעצמם מחד, והמתקשים לנהל מאבק אפקטיבי ולהפעיל לחצים כבדי משקל לשינוי מציאות חייהם מאידך. כשם שדי בחוליה חלשה אחת בשרשרת כדי שהיא תקרע, כך מספיק מגזר מוחלש אחד בחברה בכדי לערער, וחבל שלא גם בשביל לעורר, את החברה כולה, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה מעשית. מכאן שסולידאריות חברתית עם מצבן של האוכלוסיות המוחלשות בחברה חיונית לחברה בכללותה לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר לפרטיה עצמם.

בד בבד, "ישראל ביתנו" מאמינה כי יש לדאוג ולהבטיח את צמיחת המשק הישראלי ושגשוגו הכלכלי. ודאי שאין במדיניות התומכת בצמיחת המשק כדי להשליט את חוקי הג'ונגל, בבחינת כל דאלים גבר. נהפוך הוא: הצמיחה הכלכלית היא הערובה לקיומו של סעד חברתי. רק במידה והשוק ימצה את כוחו ואת יכולותיו ניתן יהיה להבטיח רשת בטחון חברתי שתדאג לאוכלוסיות אשר אינן מסוגלות לקיום כלכלי עצמאי.

מעבר לסיסמאות הרגילות כמו "שוק פתוח ותחרותי", "הגדלת העוגה הלאומית", "חלוקה הוגנת ושוויונית" ו"ביטול אפליה מעמדית", ומבלי להמעיט מחשיבותן, מדיניות כלכלית חייבת להגדיר הגדרת יעדים הנושאים עימם תשואות נאות לאזרחי המדינה ולמשק הישראלי כולו, כמו אלה:

ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות זרות

הפיכת ישראל למעצמה טכנולוגית אטרקטיבית ליזמים ולמיזמים ולאבן שואבת של משקיעים והשקעות היא קריטית לכלכלת ישראל. מדינת ישראל חייבת לפעול לביסוס מעמדה בשוק הכלכלה העולמי ולמיצובה כמדינה ברת תחרות בכל הקשור להשקעות חוץ, תוך יצירת קשרים כלכליים עבותים בין ישראל לארצות הברית, אירופה והשווקים המתעוררים במזרח הרחוק. יעד זה יושג רק באם יובטחו תנאים אטרקטיביים ומתגמלים למשקיעים זרים, לרבות הקלות במיסוי, השתתפות בהקמת מפעלים ובהליכי מחקר ופיתוח, תמריצים למעסיק עבור כל מועסק; ובאם תתקצר משמעותית שרשרת הפרוצדורה להקמת פרויקטים לאומיים המתאפיינת בסחבת ובגרירת רגליים ויפושטו הליכים בירוקרטים מייגעים למיניהם.

העלאת שיעור ההשתתפות במעגל העבודה 

הפערים הכלכליים החריפים בישראל והימצאותו של ציבור גדול מתחת לקו העוני, נובעים משיעור השתתפות נמוך במעגל העבודה. חלקם של המועסקים באוכלוסייה הנעה בין הגילאים 15 עד 65 שנה עומד כיום על 55 אחוזים. כ – 10 נקודות אחוז פחות מהממוצע במדינות OECD.

בשים לב לכך שתעסוקה מחוללת צמיחה בביתו של כל אדם ומגבירה את קצב יצרנותו של המשק בכללותו, על מדינת ישראל להקים "חממה תעסוקתית" המבטיחה את גידולו ופריחתו של מעגל התעסוקה הישראלי. העלאת סך ההכנסה מיגיעת כפיים אישית תביא להאצת תהליכי הצמיחה של המשק ובה בעת למיגורו של העוני. אנו מאמינים כי בעזרת פעילות ממוקדת המונעת "לחם חסד" מהכשירים לעבודה מחד גיסא, והמציעה מסלולי הכשרה מקצועיים מכווני תעסוקה מאידך גיסא, תתחזק הכלכלה הישראלית ויחד עימה תחושת הלכידות החברתית.

מערכת הבריאות הציבורית של ישראל

חיזוק משמעותי של מערכת הבריאות הציבורית ויצירת מערכת המסוגלת לספק שירותי רפואה מתקדמים, איכותיים ונגישים לכל אזרח ואזרח, בלי כל קשר למעמדו הסוציו-אקונומי, לטיב הקשרים האישיים שיש לו ולאיכות הסדרי הביטוחים המשלימים שרכש לעצמו. החל מהגדלה של מספר המיטות בבתי חולים הציבוריים וטיפוח מערכת הבריאות הציבורית, דרך פיתוח שירותי רפואה אמבולטוריים חדשניים ושירותי רפואה מונעת מהמתקדמים בעולם המערבי וכלה בעדכון מתמיד ושוטף, בשיעור קבוע, של סל התרופות, ולא רק לאחר מסע לחצים פומבי של ציבור החולים, שאינו לכבודה של המדינה ולבטח שלא לכבודם של החולים.

תחום המקרקעין בישראל

בתחום המקרקעין טמון סיכוי עצום להשגת צדק חלוקתי ופוטנציאל כלכלי משמעותי לחברה  הישראלית ולמשק בישראל. הנהגה בעלת יוזמה וחזון, חייבת לממש את הפוטנציאל הגלום בתחום זה ולהוביל רפורמה רבגונית ומקיפה, הכוללת, בין השאר את הצעדים הבאים:

* העברת קרקעות ממועצות אזוריות לעיירות פיתוח סמוכות תוך תיקון הגבולות המוניציפאליים של כל רשות. כך, למשל, יש להעביר קרקעות מהמועצה האזורית תמר שבנגב לעיריית דימונה. 
* הסבה אינטנסיבית של ייעודי מקרקעין וזכויות בניה, כך שקרקעות המיועדות לשימוש חקלאי ואינן משמשות לכך בפועל תוכרנה כקרקעות המיועדות לשימושים עירוניים כמו מגורים, מסחר ותעשייה.
* לחולל מהפך בשיטת הרישום של בעלי זכויות במקרקעין בישראל כך שאדם יוכל להיות בעליה של קרקע, גם כשלא מדובר בקרקע פרטית, ולא רק במעמד של חוכר.
* פישוט הליכים בירוקרטים באופן בו תתאפשר בנייה בטווח זמן קצר – כיום, הזמן הנדרש לקבלת כל האישורים הנדרשים לטובת הקמת מבנה בישראל בהשוואה לעולם המערבי הוא בלתי סביר לחלוטין.