ישראל ביתנו - החזון

הצביון היהודי

"ישראל ביתנו" מאמינה כי מדינת ישראל נועדה להיות מדינה יהודית. להבדיל ממדינה של יהודים או ממדינת כל אזרחיה. כדי להיות מדינה יהודית חייבת ישראל לשמור על נאמנותה לאמונתם של אבות אבותיה ולמשאת נפשם של מייסדיה, חלוציה ולוחמיה.

מסורת ישראל והמורשת היהודית והציונית היו מאז ומתמיד האושיות לקיומו הנצחי של העם היהודי עלי אדמות: אימפריות קמו ונפלו, משטרים עברו מן העולם כלא היו ועמים נעלמו כלעומת שבאו, בעוד העם היהודי נותר יציב על מכונו. רבות הן שעות המבחן איתן נאלץ להתמודד העם היהודי במהלך שנות קיומו. הלוא בכל דור ודור עומדים עליו לכלותו. ואף על פי כן לרגע לא נשברה רוחו וככל שבגר ונתייסר כן התחשל וצבר עוצמה ותאוצה. גם כאשר נותר כאוד מוצל מאש הצליח לקום ולהתרומם מעלה מעלה, להגביה קומה ולזקוף ראש. לגבור ביד רמה על הסכנות הקיומיות שנשפו בעורפו ללא הרף, לייסד מדינה יש מאין ולהגיע להישגים מעוררי השתאות והערכה בכל קנה מידה. העוצמה הגנוזה בליבו של העם היהודי - נאמנותו ומסירותו למורשת אבותיו - היא שעמדה לאבותינו ולנו, והיא שתעמוד לנו ולצאצאינו. בזכותה העם היהודי היה יכול לעמלק התורן שקם עליו בעבר, בזכותה הוא יכול למי מזרעו של עמלק הקם עליו בהווה ובזכותה הוא יוכל למי שיקום לו בעתיד לבוא. כך הצלחנו לנצח את היטלר. וכך בדיוק ננצח את בעלי בריתו מכאן להבא. בעוצמת הלב, לא פחות, אם לא יותר, מאשר בעוצמת הזרוע.

כנר לרגליה של "ישראל ביתנו" ניצב הרציונאל שביסוד ההלכה שנפסקה בקשר לפלוגתא ההיסטורית שבין בית שמאי לבין בית הלל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים – אבל הלכה כבית הלל. כך להלכה וכך צריך להיות אף למעשה. אין להכביד במקום בו ניתן ורצוי להקל. יש לנהוג לקולא, ולא לחומרא, בשעת עיצוב דמותה של מדינת ישראל.

עם זאת, "ישראל ביתנו" סבורה כי יש ללכת יחד עם ההלכה, ולא כנגדה, כך שיש לשאוף לפתרונות המונעים פגיעה שלא לצורך בממסד הדתי והממזערים למינימום ההכרחי חיכוך פוטנציאלי עם עולם ההלכה, דיניו ומנהגיו. אסור, ולמען האמת גם אי אפשר, להתכחש לקשר הקיים בין היהדות הלאומית לבין היהדות הדתית - תורה למשה מסיני.   

"ישראל ביתנו" תפעל לכינון חברה מודרנית המושתתת על מסורת ישראל ומורשתה היהודית והציונית, תוך כיבוד הווייתה הדתית של היהדות ואורחות חייה ההלכתיים מחד, ותוך גילוי פתיחות וסובלנות דתית כלפי כל אדם המציית לדיני המדינה ולערכיה מאידך.

"ישראל ביתנו" תפעל ברוח עקרונות אלה תוך התמקדות בתחומים הבאים:

חינוך

מדינת ישראל חייבת להשריש את ערכי היהדות במסגרות החינוך. תלמידי ישראל חייבים ללמוד ולדעת את ספר הספרים של העם היהודי ולהכיר באופן יסודי את חגי ומועדי ישראל, את מנהגיהם ואורחות חייהם של אבותיהם ואת ארון הספרים היהודי לדורותיו, על מדפיו הישנים והחדשים. כדי ליצור זיקה רציונאלית ורגשית ליהדות ולמורשת ישראל, יש כמובן לדאוג שתהליך ההטמעה יתבצע באופן חי, מושך וללא כפייה לקיום מעשי של המצוות, כמאמר אפלטון "דעת מתוך כפייה - אין לה קיום בנשמה". אסור להשלים עם מצב לפיו כל ילד מכיר ויודע לפני ולפנים מהו ה"סילבסטר", מתי ולרגל מה הוא נחגג, או מהו ה"ולנטיין דיי", בעוד אין לו שמץ של מושג לזכר מה צמים בתעשה באב ובעשרה בטבת (ואפילו מהי משמעותו הלאומית, להבדיל מהדתית, של מועד זה), או מה אירע בה' באייר, בכט' בנובמבר או ביא' באדר. בורות היא האויב הגדול של האדם. ידע הוא כוח.

נישואין וגירושין

מדינה יהודית, ובמיוחד מדינה המבקשת להיות יהודית, צריכה לקרב אנשים לתוכה ולא להרחיקם. תפיסה זו נכונה לגבי כל תחומי החיים, ובמיוחד בתחום זה. לזכות למסד קשר זוגי מעמד רם במקומותינו. נישואין ובניית תא משפחתי הם ביטוי מובהק למימושו העצמי של האדם. לכן "ישראל ביתנו" דוגלת בהנהגת ברית זוגיות במתכונת מאוזנת ומדתית שתאפשר לאדם לממש זכות זו בדרך המלך ולהקים לו בית בישראל באופן רשמי, וללא הכבדה מיותרת. 

גיור

החפץ ביקרו ובקרבתו של העם היהודי, צריך להתקבל לחיכו בלב פתוח ובנפש חפצה ולא להיוותר מחוץ לגדר, כל שכן כאשר רוב יהודי מוחץ הוא יעד חשוב מאין כמוהו לנוכח האיום הדמוגראפי.  לכן "ישראל ביתנו" סבורה כי יש למתן את יחסו של הממסד הרבני ולפשט את הליכי הגיור של המבקשים להצטרף לעם היהודי, כך שהם יהיו פשוטים וידידותיים למשתמש ככל האפשר, והכל מבלי לפגוע בהלכה ובדיניה: בראש ובראשונה, יש לבחון מחדש את הליך הגיור החל כיום במדינת ישראל על חייבי הגיור. לאחר מכן, ולא פחות חשוב, יש לחזור ולאפשר לכל רב ישוב לעסוק במלאכת הגיור, כפי שהיה מקובל בעבר. נטילת הסמכות מרבני ערים וישובים והעברתה למספר מצומצם של רבנים יוצרת צוואר בקבוק המקשה על תהליך הגיור והמשניא את היהדות דווקא על הציבור המעוניין בה. לבסוף, יש להרחיב את מהלכי הגיור המתבצעים במהלך השירות הצבאי וליצור הלימה בין פעילות בתי הדין הרבניים לבין מסגרות הגיור.

יום השבת

השבת אינה רק יום מנוחה לציבור הדתי. השבת היא יום מנוחה לכלל הציבור בישראל ובעלת חשיבות לאומית ותרבותית עמוקה. לכן "ישראל ביתנו" מאמינה כי על מדינת ישראל לאפשר לכל אדם ליהנות מיום החופשה שלו בדרך התרבותית הנראית לו ולבלות את יום השבת שלו בתענוגות הנאים לו ולמשפחתו, דוגמת פעילויות תרבות, בידור ונופש. כן, יש לקבוע מתכונת שתאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תוך התחשבות מרבית ברגשותיו של הציבור הדתי.

דת ומדינה

"ישראל ביתנו" מתנגדת בנחרצות להפרדת הדת מהמדינה ולא רק מהטעם שהדבר עלול לגרום למתח פנימי עצום העלול לפלג את החברה כולה. הייחודיות של העם היהודי היא שאין הפרדה בין דת למדינה. האחת קשורה לרעותה בקשר חזק ואמיץ שאינו ניתן להתרה. ביהדות חברו יחדיו מרכיבי הדת והלאום – אתה יכול להיות קתולי ובו זמנית ספרדי, אירי או איטלקי, אך כשאתה יהודי, אתה יהודי גם מבחינה דתית וגם מבחינה לאומית. כל שניתן הוא אך לפעול להורדת מפלס המתח הקיים בין השתיים, בדרך הפשרה וההתפשרות, באמצעות גילוי רגישות והתחשבות ברגשותיו של האחר. למותר לציין, כי אין בחבירה זו של הדת למדינה משום סתירה לערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. גם ברוב מדינות האיחוד האירופי אין הפרדה בין דת למדינה ועדיין הן נחשבות למדינות דמוקרטיות נאורות ואף לוקחות חלק באיחוד האירופי.