ישראל ביתנו - החזון

העם היהודי

הציונות ביקשה להקים "בית לעם היהודי". כל מהות הציונות היא ריכוז רוב רובו של העם היהודי בארץ ישראל. מדינת ישראל היא לא רק מדינה של יהודים או של כלל אזרחיה אלא מדינתו של העם היהודי כולו.

המאזן הדמוגראפי המאיים על אופייה העתידי של ישראל מלווה את ההתיישבות הציונית עוד מראשית ימיה. כבר להנהגה הציונית היה ברור כי תנאי הכרחי לקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל הוא שמירה על רוב יהודי מובהק. כמות בהקשר זה היא ללא כל ספק גם איכות.         חוק השבות, האקט החוקי המרכזי להיותה של ישראל מדינת העם היהודי, מהווה ביטוי מוחשי לתפיסה זו. זו הייתה הנחת המוצא לייסודה של מדינה יהודית בארץ ישראל. זו היא גם צוואתו של דור המייסדים. וכך אמר זאב ז'בוטינסקי:

"מטרת הציונות היא גאולת ישראל וארצו, תחיית ממלכתו ושפתו והשרשת קודשי תורתו בחיי האומה על ידי יצירת רוב עברי בארץ ישראל, הקמת מדינה עברית על יסודות החופש האזרחי ועקרונות הצדק ברוח תורת ישראל ושיבת ציון".

העימות בין ערכי הדמוקרטיה לתפיסת המדינה כיהודית, נולד לעיתים רק לשם הויכוח וההתנצחות ורק בכדי לנגח את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית. מגמה זו אינה מקובלת עלינו, מה גם שברבים מהמקרים היא אף אינה נכונה. רבים מעקרונות היהדות הולמים את ההנחות הערכיות המצויות בבסיס הדמוקרטיה: היחס למיעוט, ההגנה על החלש, היחס לאחר ועקרונות השוויון, שנאמר: "חביב אדם שנברא בצלם", כאשר אדם – הוא כל אדם.

כך או אחרת, זכותה – ואולי אף חובתה – של כל ישות מדינית, באשר היא, להתוות לעצמה דרך ולעצב לה זהות עצמית משלה. הנאמנות לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית היא למעשה מימוש זכות זו. אין בכך כדי לפגוע בערכים הומאניים - אוניברסאליים ובכלל כך, בערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. כאשר קיימת התנגשות בין ערכי היהדות לבין ערכי הדמוקרטיה, כי אז יש לדאוג לאיזון הוגן וצודק בין השניים תוך התחשבות ניכרת ולעיתים אף תוך העדפה חד משמעית של אינטרס העל – קיום מדינה יהודית. הערכים היהודיים הם הערובה להבטחת קיומה של המדינה וזהותה היהודית. ונאמר אף זאת: לא סתם מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובסדר הזה - כמדינה שהיא קודם כל יהודית ורק אחר כך דמוקרטית. סדר המילים אינו עניין מקרי או סמנטי בלבד. הוא מעיד על אוריינטציה יהודית מובהקת ועל היררכיה ברורה לפיה מדינת ישראל צריכה להתקיים.

תפיסה זו לפיה מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו מחייבת אותנו לסדר עדיפויות אחר ולהתייחסות שונה כלפי יהודי התפוצות וכלפי נושא העלייה. ראשון – ראשון; ואחרון – אחרון.

איזוהי אהבה שאינה תלויה בדבר

אסור להמעיט לרגע מערכה ומחשיבותה של הקרבה בין הקהילות היהודיות והישראליות בעולם לבין ישראל. קשר הדם הזה הוא קשר אותנטי ואמיתי ואל לנו להקל ראש בחשיבותו. הסולידאריות של קהילות אלו עם העם היהודי בכלל ועם מדינת ישראל בפרט, קריטיות בעימות על אופייה העתידי של ישראל כמדינת העם היהודי.

למרבה הצער, יהודי התפוצות נתונים בתהליך היטמעות והתבוללות מואץ והרסני העלול להביא בטווח זמן לא רחוק בכלל לאובדנם הלאומי. כבר עתה, שיעור נישואי התערובת במדינות רבות עומד על למעלה מ– 60 אחוז. מחקרים אף מלמדים כי חלק ניכר מצאצאיהם של אלה אינם מגדירים עוד את עצמם כמשתייכים לעם היהודי ובוחרים בזהות שונה. החשש העיקרי הוא, אם כן, מגמת ההתבוללות העלולה, חלילה, להביא לכך שלבסוף עוד יקום "דור אשר לא ידע את יוסף". להקלה בתהליכי הגיור, תוך פתיחות לזרמי היהדות השונים, משמעות רבה גם בהקשר סוגיה זו.

במטרה לשמור על הגחלת היהודית ואף להבעיר אש ציונית בקרב יהודי התפוצות, קיימת חשיבות עצומה לטיפוח הקשר עם העם היהודי ולהעצמת הזיקה שלו לישראל, תוך השקעה מאסיבית ואינטנסיבית בחינוך יהודי-ציוני וישראלי בתפוצות. הנחת המוצא העיקרית היא שהמאמץ החינוכי להנחלת ערכי היהדות, הציונות ותולדות ישראל ישא פרי בדמות עלייה לישראל ואף יתרום לקליטתה המוצלחת בארץ ולכל הפחות, יאט ואולי אפילו יעצור כליל את תופעת ההתבוללות ההולכת וגואה.

כמו כן, הקהילות היהודיות והישראליות שבתפוצות הן כלי נאמן להסברת האינטרס הלאומי של ישראל ברחבי תבל ובעלות יכולת השפעה לא מבוטלת על דרג מקבלי ההחלטות בארצותיהם. תובנה זו מוכרחה לבוא לידי ביטוי בשיתופן במאמצי ההסברה הישראלית וברתימתן למערך הסנגוריה של ישראל.  

הרוב המכריע בקרב הישראלים המתגוררים בתפוצות עדיין רואה עצמו כחלק אינטגראלי ממדינת ישראל. הוא מעורה במתרחש בה עד לפרטי הפרטים, שומר על הווי ישראלי ומעורב בעשייה למען ישראל ולקידומה. במסגרת המאמצים להידוק הקשר עם הקהילות היהודיות שבגלות, עלינו להעניק זכות בחירה לישראלים המתגוררים בחוץ לארץ והשומרים על קשר רצוף והמשכי עם מדינת ישראל.

וקרב פזורינו ונפוצותינו כנס

העלייה לישראל היא אחד מנכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל. "ישראל ביתנו" רואה בעלייה לישראל מרכיב מהותי – ואף הכרחי – בבניינה של הארץ, המדינה והחברה הישראלית. לעלייה תפקיד ראשי – ואף מכריע – בעיצוב עתידה של ישראל, בצמיחתו של המשק, בשמירת מאזן דמוגראפי חיובי ובביצור ביטחונה וחוסנה הלאומי. וכלשון הסלוגן: מעולה לעולה כוחנו עולה. כיוון שכך, יש לדאוג שהתפילה השגורה בפינו "וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כָּנֵס מִיַרְכִּתי ארץ" לא תישאר רק בגדר משאלת לב וערגה תמידית, אלא תהפוך ליעד לאומי ששמור לו מקום של כבוד בסדר היום הציבורי. יש להשקיע את מלוא המאמצים והמשאבים בעידודה ובתמרוצה של העלייה מכל מקום בו מצויות קהילות יהודיות ובקליטתה האיכותית בארץ. מגמה זו מחייבת, לעיתים כבר בטווח המיידי, הקמת תשתית יציבה ובעלת נגישות מרבית לפעילויות חינוך והסברה המכוונות לחיזוק הזהות היהודית – ציונית ולהעלאת קרנה של ישראל בעיני העולה הפוטנציאלי, העשוי ביום מן הימים לבחור לעלות לישראל ולבנות בה את ביתו, יחד עם בני משפחתו.  

 הבוחר לקשור גורלו עם גורל העם היהודי ולקבוע יתד במדינת ישראל, זכאי לקבלת פנים אוהדת ולתמיכה אישית וצמודה במהלך תקופת העלייה והקליטה, המתחילה במתן הסיוע הנדרש בצאתו מביתו לקראת עלייתו ארצה, העוברת בהגעתו לישראל והמסתיימת רק לאחר קליטתו המלאה והמוצלחת בחברה הישראלית.