צעירי ישראל ביתנו

מהי מנהיגות

לוחמי בר כוכבא חויבו, כאקט של אומץ וגבורה, לכרות את אגודל ידם השמאלית, עד שבא הנשיא למצביא אל בר כוכבא ואמר לו: "עד מתי תעשה את בני ישראל לבעלי מומים". התנצל בר כוכבא ותנאי הקבלה לצבאו שונו. מעתה, נדרש כל הרוצה להתקבל לצבאו לכרות עץ איקליפטוס תוך דהרה על סוס. מספרים כי מדי חודש נוספו לשורותיו כ – 300 לוחמים נטולי חת אשר הלכו אחריו באש ובמים. סופו של בר כוכבא נעוץ היה בחטא הגאווה...

אחרי אלכסנדר הגדול השתרך הצבא הגדול בהיסטוריה, כולם חייליו הנאמנים, הולכים אחריו עד לקצה העולם על מנת לכבוש עוד ועוד שטחים אשר אין להם שום ערך מוסף אישי מלבד האדרת כוחו של מנהיגם בעולם. וכשאלכסנדר אטם אוזניו ליועציו ולרצון חייליו נחל מפלה אשר הביאה למותו.

לוחמי ספרטה היוונית ידועים היו כלוחמים המיומנים והמסוכנים בעולם, מנהיגם ידוע היה בקשיחותו ובגאוותו אשר הובילה 300 לוחמים בלבד לעמוד למול הצבא הגדול בעולם במלחמה עיקשת אשר תוצאותיה היו ידועות מראש. גם כאן כשנכנסה הגאווה ללב המנהיג, הביאה היא עמה הרס וחורבן על נתיניו.

דומה הדבר גם בסיפורה של טרויה ובעוד מנהיגים רבים אחרים...

אך בואו נבין קודם מהי מנהיגות?

מנהיגות בראש ובראשונה שורשיה נטועים בביטחון. הביטחון העצמי הנטוע באדם הוא זה המניע אותו לעשות דברים גדולים, לפרוץ מן המסגרות המקובלות, לצאת מהקווים הידועים ולפעמים אף ללכת נגד הזרם. במקרים שכאלה קורה כי המנהיג הוא זה שמכתיב את כיוון הזרם.

יחד עם זאת, גם אם פעמים שהמנהיג הולך נגד הזרם, מנהיג בכישרונו יודע לתת את תשומת הלב לכל אחד ואחד מנתיניו, בין אם עשיר, בין אם עני. בין אם זקן, בין אם נער. עיניו מביטות ממרום אך בגובה עיני כולם.

כבדרך הטבע, רועה צאן, הולך אחר העדר, אם סוטים הכבשים מן הדרך, מכה הרועה במקלו, שולח את כלבו ומחזיר את הסוררים לתלם. לא כך ראה שמואל הנביא. צו קיבל הנביא מאלוהיו, "מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי--כִּי-רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ." גש לבית הלחמי ומצא מי מבניו ימשך בשמן להיות מלך על ישראל ובנסות שמואל הנביא למשוך שמן מלוכה על אחי דויד במטרה למצוא את המלך הבא, לא צלח בידו. מייד שאל הנביא "הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן." מייד ציווה הנביא להביאו.

מספרים, כי כשהגיע דויד לשמואל, עדר כבשים השתרך מאחוריו. הכבשים בצייתנות מפליאה צעדו אחרי המנהיג כשלידיו מונח טלה תשוש. מייד משכו הנביא למלך. זמן קצר לאחר מכן פגש המלך הצעיר, שתפקידו עדיין לא נכנס לתוקף לעמוד מול גדול האויבים של ישראל, גוליית.

הפשטות היא מקור המנהיגות, הפשטות היא זו גם המצמיחה את הביטחון האמיתי המתבקש ממנהיג.

דויד המלך היה צעיר מנהיגי ישראל כאשר נעמד מול הסיטואציה המנהיגותית הראשונה שלו, המלחמה בגוליית. צבא שלם על מנהיגיו ומצביאיו עמד מפוחד למול הצורר הענק. מצביאי המלחמה רכונים על מפות אסטרטגיות מלחששים רעיונות לכיבוש הצורר לא שמו לב לאותו צעיר אשר לקח יוזמה, האמין בלב שלם כי לא יתכן שיעמוד אויב ויקלל ויגדף את אמונות עמו. וכך, רק עם כף קלע וחלוק נחל, הכריע הנער את הענק לעיניהם המשתאות של צבא ישראל. ומשם, משם הדרך למלוכה הייתה קצרה מאוד.

מה אנו למדים מכך?

מנהיגות היא ביטחון עצמי, היא פשטות אמיתית, היא אמונה כי דרכך היא זו אשר צריך ללכת בה, היא זו אשר אם תונחל לאוהביך, חבריך ועמך כול אלו נשכרים יהיו לטובה.

אם יש בכם את התכונות האלו, אל לכם לשבת חסרי מעש, צאו, השפיעו, לכו אל שדות הקרב ועמדו מול אותם אלו הנראים לכם כגוליית והכניעו אותם. אם מאמינים אתם, אם בטוחים אתם בדרככם, דרככם תצלח לכם.

גם בדרך קשה, אם תאמין באמת ובתמים, ותהיה בטוח ביעדך, לא ירחק היום וכשתביט לאחור תופתע כמה הם ההולכים אחריך.

שלכם תמיד
בכבוד רב, 

ח"כ אלכס מילר

ירושלים,א' באב, התשס"ז
16 יולי 2007