דעת

חינוך לציונות

נאומו בפני מליאת הכנסת של ח"כ אלכס מילר, 04  ספטמבר  2007

גברתי, יו"ר הכנסת, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה.

כידוע, ביום ראשון האחרון, כמיליון וחצי תלמידים שבו לספסל הלימודים. באותו היום, הובלתי יד ביד את ילדי אל מפתן כיתה א'. השאלה שניקרה בלבי באותו מעמד הייתה, האם בני הולך ללמוד או להתחנך? האם דבר סותר דבר? האם שניהם יכולים לבוא בד בבד? האם ההשכלה קודמת לחינוך?

באותו יום ראשון, בו נפתחה שנת הלימודים, נערך טקס מרגש בו העניק הרמטכ"ל אותות עוז ומופת לאדירי האומה הזאת, אשר חרפו נפשם להגנת העם והארץ. השאלה שניקרה בלבי באותם רגעים מרגשים אלו הייתה, היש עוד חינוך שכזה במחוזותינו? האם בני הקטן, בהפקידי אותו לידי מערכת החינוך, יגדל על אהבת הארץ וערכיה? יגדל על ההיסטוריה המקיימת אותנו ואל העתיד המעורפל בכל הנוגע לזהותנו?

רבות דובר על המלחמה האחרונה ולקחיה, תוצאותיה יובהרו רק בעתיד, אך בכל הקשור לניצחון הרוח, יצאנו כשידנו על התחתונה.
ומלחמה אשר שברה את רוח העם, אין בה ניצחון.

כשחייל מגיע לצבא, אַט אַט מתגבשת בו זהות הלוחם, מקצועיות ורעות נספגות באישיותו השכם והערב, אך דבר לא ילך ללא הרוח, אותה הרוח אשר מערכת החינוך אמורה לנשוף בו בינקותוֹ.
ואיך תהיה רוח כאשר שליש מבני עמנו משתמטים? איך תנשוב הרוח כאשר ישנה לגיטימציה לסרבנים?

איך תהא רוח כאשר המערכת האמונה על חינוך בנינו, האמורה לחנך לציונות ויהדות נותנת לגיטימציה ל- "נכבה" ומשרטטת את הקו הירוק כגבול לגיטימי.

דומה כי שרת החינוך בישראל חושקת גם בתיק החינוך הפלסטיני ושוכחת כי תפקידה הוא לחנך את הנוער שלנו לציונות ולסייע לו בגיבוש הזהות היהודית. אולי שר החינוך הפלסטיני, צריך לחשוש לכיסאו ומי יודע, אולי מקומך בממשלה, אך לא בממשלת ישראל.
  
שרת החינוך, החדרת הציונות והיהדות בילדי ישראל- זו העבודה שלך. חינוך להתנדבות והקרבה- זו העבודה שלך. להחזיר את העוז והגאון לאומה- זו העבודה שלך. עלייך להטביע חותם יהודי ערכי בגנים, כיתות היסודי ,דרך חטיבות הביניים והתיכון ועד לצבא והאקדמיה. משימה לא קלה, אך לא פחות חשובה מציונים גבוהים בתעודות. לא פחות חשובה מלהכשיר לוחמים וטייסים.

גיבורי המלחמה הזו הינם כל אותם אשר בזו למשתמטים ויצאו להגן על גבולותינו. גיבורי מלחמה משום שמעשיהם יהיו נר לרגלי ילדינו. את תעוזתכם הוכחתם באותו רגע של קור רוח ודבקות במשימה, את כוחכם נוכיח בדרך של חינוך. חינוך למעורבות, חינוך לציונות.

בכדי להציל חיים לא תמיד חייבים להיות סטודנט לרפואה, לפעמים מספיק להיות תלמיד מצטיין בציונות.

יו"ר הכנסת,
מלחמות רבות לנו, בין אם על גבולותינו ובין אם על גבולות שפיותנו.
ימי הסליחות לפנינו, וחשבון נפש עלינו לעשות, כאומה, כעם וכאזרח הקטן.
ותשובה אינה שווה דבר ללא קבלה לעתיד. גם אם נתחרט ונכה על חטא אלף פעמים, אם לא נדפוק על השולחן, ונקבל עלינו לשנות ולשפר, חטאינו וטעויותינו יתעצמו וימיטו עלינו אסון.

הבה נקבל עלינו לחנך לסובלנות, הבה נקבל עלינו לחנך לאדיבות ולמעורבות, נקבל עלינו לחנך לשלום פנימי וחיצוני, נקבל עלינו להקשיב לילדינו, נקבל עלינו להשקיע בילדינו, הבה נחנך לחיים, לזהירות בדרכים, הבה נחנך למיגור האלימות ההורסת כל חלקה טובה בעמנו.
נחנך כי אין לנו מקום אחר, כי ללבוש מדים זו גאווה, זו זכות שהיא חובה, זו חובה שהיא זכות. הבה נחנך לחינוך. באם נקבל עלינו את כל זה,
נחנך לציונות. ומי ייתן ובראש השנה הזה יתגשמו כל משאלותינו לטובה. אמן.