דעת

ליברמן מכשיר את השטח לתפקידו כשר הבטחון

"אני מבסוט מליברמן, וזה עולה לי בבריאות". כך אמר אלוף במילואים לחבריו לאחר הרצאה של אביגדור ליברמן באוניברסיטת תל אביב בשבוע שעבר. המסר הראשי שליברמן הצליח להעביר לשומעיו היה שהוא מתאים לתפקיד שר הבטחון. זאת למרות שלא אמר במפורש את המלים האלה בהרצאתו.

ליברמן שטח את מישנתו המדינית והבטחונית במסגרת סדנת ת"א למדע טכנולוגיה ובטחון. הסדנה נמשכה כחצי שנה ורוב משתתפיה היו בעבר בין מקבלי ההחלטות המערכת הבטחון בצה"ל במוסד וברפאל ובתעשיה האוירית. רובם מזוהים עם מפלגת העבודה והאליטות השמאלניות.

כשליברמן הולך להרצות בפניהם זה כמו דניאל שנכנס לגוב האריות. כאשר ליברמן עלה לבמה ראיתי גילויים של עוינות בקהל. רבים נעו בכיסאותיהם בחוסר נוחות, ואחדים אף יצאו מהאולם. כעבור עשר דקות הסתכלתי שוב על הקהל, וראיתי אותם מרותקים לדבריו. איווט הצליח כמעט להפנט את כל הגנרלים האלה, שמחשיבים עצמם מומחים לבטחון. נדהמתי לראות כיצד הוא הצליח להפוך קהל עוין לקהל אוהד.

ליברמן שבה את ליבם במיוחד בדבריו בסוף ההרצאה. בתשובה לשאלה הוא ענה שכבר לפני חמש שנים הוא כתב בספרו שצה"ל מתכונן למלחמה הבאה כאילו שהיא תהיה כמו המלחמה הקודמת. זו שגיאה קונספטואלית, לדעתו, כי ברוב המלחמות צצות הפתעות של כלי נשק סודיים חדשים ואסטרטגיות שהצד השני לא יודע לטפל בהם ולהתגונן מפניהם. כך היה עם טילי סאם במלחמת יום הכיפורים ועם הטנקים במלחמת העולם הראשונה. צבא פולניה שהתבסס על חיל פרשים מעולה, הובס בקלות על ידי השיריון של האויב. והשגיאה הזו הולכת וחוזרת בישראל. איווט סיפר שהוא ניבא מזמן שהמלחמה הבאה בצפון תהיה בצל מבול טילים שיפלו על ראשינו.

הקהל היה מופתע. איווט לא ידע זה שמה שהוא כתב כבר לפני חמש שנים, הבינו המומחים לבטחון שבקהל רק בשנה האחרונה בעקבות ניתוח מלחמת לבנון השניה. בהרצאות קודמות במסגרת הסדנה הזו הגיעו למסקנה שהכשלון במלחמת לבנון השניה נולד מהנצחון של מלחמת קוסובו.

בקוסובו הצליחו האמריקאים להכניע את האויב באמצעות הפצצות מדויקות של חיל האויר, ובלי שימוש בכוחות יבשה. הניצחון התאפשר בזכות יתרון טכנולוגי של חילות האויר והמודיעין של אמריקה. לנשיא ארה"ב ולראשי הצבא היה חופש פעולה. התקשורת והציבור לא הפריעו לניהול מלחמה, כל עוד לא הגיעו לאמריקה ארונות עם חללים. צה"ל התארגן במשך שנים לחקות את ההצלחה הזו, והיא עיצבה גם את מהלכי מלחמת לבנון השניה. שרון ומופז ואולמרט וחלוץ התאהבו ברעיון של "אפס נפגעים" שיאפשר להם חופש פעולה מצד התקשורת והציבור.

הבעיה היתה שראשי מערכת הבטחון הקצינו את הקונספציה השגויה מקוסובו. התוכניות היו שחיל האויר יכריע את המערכה במהירות, ורק לאחר כניעת החיזבאללה יכניס צה"ל כוחות יבשתיים ללבנון. אומנם זה הצליח בהשמדת הטילים ארוכי הטווח בשש השעות הראשונות למלחמה, אבל זה נכשל בהמשך המלחמה לגבי הקטיושות קצרות הטווח. מומחי הבטחון הישראלים לא הבינו שלבנון איננה קוסובו, ונסראללה איננו מילושביץ. לעומת זאת, מההרצאה של ליברמן התרשמו השומעים שהוא כן השכיל להבין את ההבדל. הקהל קיבל תחושה שאילו היה ליברמן מעורב בהכנות למלחמת לבנון השניה, היא היתה מתנהלת בצורה אחרת, והיינו יכולים לנצח בה. המסקנה של הקהל היתה שלאיווט יש ראייה אסטרטגית מנהיגותית טובה יותר מרוב ראשי מערכת הבטחון. הוא השכיל לראות נכונה את המציאות לפני חמש שנים, בתקופה שהם עצמם היו עדיין שבויים בתיאוריה הקונספציה שחיל אויר יכריע לבדו את המערכה.

מעבר לתוכן ההרצאה, חשוב היה הרושם שהיא הותירה בלב הקהל. נראה לי שהקהל האליטיסטי הזה התרשם שליברמן ראוי ומתאים לתפקיד שר הבטחון.
אני לא מעריך שהמפאייניקים הותיקים האלה יקומו לנהל קמפיין לטובת הענקת תיק הבטחון לאיווט. אבל אני משוכנע שכל איש בטחון שהקשיב לדבריו המקצועיים לא יתנגד למינויו לתפקיד שר הבטחון הבא.

ובזה אפשר לראות את הצלחת האירוע.

מאת יעקב מאור