|
|
דף הבית
|
24/05/2007 , יש תקווה בשיחה ל"יש תקווה" רותם מצהיר כי הוא תובע הרבה יותר. לא פחות מ"ניתוח קונסטיטוציוני כואב שיביא למהפך בשיטת הממשל". רותם, 58, צועד במסדרונות הכנסת כחצי שנה בלבד, ח"כ טירון שנכנס למשכן לאחר פטירתו של יורי שטרן ז"ל כבא אחריו ברשימת "ישראל ביתנו". אך רותם, שזכה גם במינוי לסגן יו"ר הכנסת, השתלב בעבודה הפרלמנטרית במהירות כבקי ורגיל. רותם הוא מן הבולטים בדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט. ההכנה המוקדמת באה בגלל המזג הפוליטי הסוער וגם בגלל הרקע המקצועי: רותם הוא פרקליט ירושלמי שהתמחה במעקב אחר פעילות מערכות ציבוריות ותקינות של המנהל הציבורי. בין היתר ייצג את מועצת יש"ע ורשויות מקומיות, היה חבר ועדת הבחירות המרכזית במשך יותר מעשר שנים. בעבר שימש כסגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית – ובעברו הרחוק לימד משפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן. רותם: "אין ספק כי שיטת המשטר בישראל טעונה שינוי ואפילו שינוי עמוק. המצב הקיים היום יוצר חוסר יציבות ואיננו מאפשר פעילות וחשיבה לטווח ארוך. לכן סיעת "ישראל ביתנו" הודיעה כבר במערכות הבחירות הקודמות כי היא תפעל לשינוי שיטת המשטר ותקדם משטר נשיאותי במדינת ישראל. ראש הממשלה צריך להיבחר ישירות על ידי הבוחרים – בשיטת הצבעה של פתק כפול. אחד לראשות הממשלה, השני לרשימה". - כלומר- חזרה לשיטה שניסינו אותה בעבר וברחנו ממנה? רותם: "ברחנו ממנה כי היא באה ללא ההשלמות הנדרשות. למשל, העלאת אחוז חסימה שימנע כניסת סיעות קטנות לכנסת והמשך סחיטה של ראש הממשלה הנבחר ישירות. אני רוצה לראות אחוז חסימה שישאיר מפלגות קטנות בחוץ. יותר מכך, אני רוצה ראש ממשלה שיוכל לבחור כשרים אנשי מקצוע מעולים ולא יהיה מחויב לפשרות קואליציוניות שיסתיימו במינוי שר בטחון המתבונן במצב במשקפת שמכסי העדשות שלה לא הוסרו. ועוד יותר מכך – אני רוצה ממשלה שכל אחד משריה יהיה מחויב להגיש תכנית ארבע- שנתית לפעולת משרדו – ומדי שנה יהיה מחויב להתייצב לפני הכנסת ולדווח לה מה הצליח להגשים מן התכנית שהגיש". - פרופ' מנחם בן ששון מצהיר שהוא מחוייב לתיקון השיטה אבל בקצב שקול וללא זעזוע למערכת הפוליטית. מה רע בכך? רותם: "יש בעיה עם צעדים מדודים כמו תנועה מאחוז חסימה של שני אחוז לשניים וחצי אחוז. זה איננו צעד המשנה מהותית את המצב. אני שומע מבן ששון כי הוא משוחח עם חברי הכנסת וחברי ועדת החוקה וגם הוא שותף לרצון לאחוז חסימה גבוה יותר – אך הוא מסתפק במה שלדעתו אפשרי. דעתי שונה. תפקידו של מנהיג ציבור לבחור לעיתים בהכרעה קשה ולא להעתר בהכרח לרצונם של חבריו". ארבעה חוקים נמצאים בסל החקיקה של ועדת החוקה: א. אחוז חסימה גבוה יותר, ב. על ראש הרשימה שזכתה בבחירות תוטל ישירות הרכבת ממשלה, ג. לא יהיו יותר מ-18 שרים בממשלה, ד. חוק ח"כ מחליף לפיו שר לא יכהן כחבר כנסת. - דעתך על ארבעת החוקים? רותם: "תובע אחוז חסימה גבוה יותר מן המוצע. לא מתלהב מחוק לפיו ראש הרשימה שזכתה במירב הקולות הוא זה שעליו מוטלת ישירות הרכבת הממשלה מפני שעלול להיות מצב שבו ראש הרשימה הזוכה לא מסוגל לייצב קואליציה ושוב הוא נסחט על ידי סיעות קטנות. אני בהחלט בעד הגבלת מספר השרים ואני לא רוצה לראות שרים בלי תיק. אני בהחלט בעד חוק ח"כ מחליף הקרוי החוק הנורבגי – חוק המאפשר לכל חברי הכנסת לעסוק במה שהם אמורים לעסוק בו. חוק טוב שיביא לכך שיהיו חברי כנסת במשרה מלאה ושרים במשרה מלאה". - אחרי חצי שנה במשכן –עבודת חברי הכנסת לדעתך ועל פי ניסיונך הקצר טובה יותר או גרועה יותר מן המשתקף בתקשורת? רותם: "טובה יותר. הרבה יותר טובה ממה שנוטים לחשוב. הציבור פשוט אינו מכיר את עבודת חברי הכנסת. על פי החוק היה מותר לי להמשיך ולעבוד חצי שנה במשרד עורכי הדין שלי כדי לנקות שולחן. מצאתי שזאת משימה בלתי אפשרית מפני שאני לפחות חמישה ימים בכנסת ועובד בה לא פחות מעשר שעות ביום. מי שרוצה לעבוד – עובד מסביב לשעון. גם בכנסת, גם בקבלת קהל ועזרה לאנשים מחוצה לה". - השאיפה שלך אם היית יכול לקבוע את קצב תיקון שיטת הממשל ואת אופי התיקון? רותם: "לעשות שינוי אמיתי. אפילו אם הניתוח הזה יהיה כואב – זאת חובתנו כלפי הציבור. אנחנו כחברי כנסת חייבים קודם כל לאינטרס הלאומי ואחר כך למפלגות שמהן באנו. אני רוצה ראש ממשלה בעל יכולת משילות שנבחר ישירות ואיננו תלוי בסיעות קטנות וסחטניות מפני שהן לא תהיינה בכנסת. אחוז חסימה גבוה יבטיח זאת. ואני רוצה כנסת חזקה שיכולה לפקח על הרשות המבצעת. כן, בן ששון יעשה כל מאמץ להעביר את החוקים שעל שולחן ועדת החוקה ובלבד שהם יהיו להנחת דעתו. אך הם לא להנחת דעתי. אני רוצה הרבה יותר. ואני סבור כי הניתוח הכואב שאנחנו חייבים בו הוא ניתוח קיומי". |
