ישראל ביתנו בכותרות

כיסופים ביתנו

מיכל שמחי בת ה-12 פנתה לח"כים בבקשה להגיע לדרום המופגז ולא ציפתה שתגיע לקיבוץ סיעה שלמה 

אריק בנדר, 27/2/2008, NRG-מעריב
 
"אני לא מבינה איך מדינה יכולה לתת לתושב או תושבת להזיל דמעה על כך שאין פתרון לאיום עלינו" - כך כתבה מיכל שמחה, בת 12 מקיבוץ ניר-עם שבנגב המערבי, שחיה בצל איום הקסאמים המתמיד, אל חברי הכנסת. שמחי ודאי קיוותה שנבחרי הציבור יטו אוזן לפנייתה, אך ספק אם ציפתה לתגובה כזו: סיעת ישראל ביתנו הודיעה כי תבלה בסוף השבוע הקרוב בצימרים של קיבוץ כיסופים, ושמחי הוזמנה לבקר אותה כאורחת כבוד.

ההחלטה התקבלה בעקבות מכתב נרגש שהעבירה שמחי לחברי הכנסת, ובו תיארה את מצוקת חייה וחיי ילדי הנגב המערבי: "אני חיה מציאות הזויה לגמרי כבר שבע שנים, בלי ממ"ד ובלי כלום", כתבה. "כשיש 'צבע אדום', אני ניגשת לחדרי ושמה את הידיים על האוזניים. הדבר היחידי שנותר לי לעשות זה להתפלל 'שמע ישראל'. אני לא יוצאת מהבית מרוב פחד, כי אני לא יודעת מתי ואיפה הקסאם יתפוס אותי".

שמחי ביקשה הזדהות מצד חברי הכנסת. "אני לא יודעת איך לנגב את הדמעות. מרוב מחנק בגרון קשה לי. הייתי רוצה שאחד מחברי הכנסת יבוא לישון לילה בשדרות או בניר-עם ויבין את המציאות". על אף הנימה הנרגשת ו"הכתיבה תוך כדי דמעות", שמחי בת ה-7 לא חסכה את ביקורתה ממקבלי ההחלטות. "אני לא מבינה איך מדינה יכולה לתת לתושב או תושבת להזיל דמעה על כך שאין פתרון. אסור למדינה לתת לזה לקרות. זה לא מציאותי".

 עד שניפגש
  
המכתב נגע ללבם של חברי סיעת ישראל ביתנו, שהחליטו להיעתר לפנייתה ולהבין את המציאות מקרוב. הבוקר הופתעה שמחי לקבל תגובה. "שלום מיכל, לא יכולנו להישאר בשקט, כהורים שעושים הכל כדי שילדיהם לא יהיו אפילו 7 שניות ללא הגנה", כתבו חברי הסיעה. "אנחנו מאמינים כי 7 שנים של חיים בפחד מפני טילים הם הרבה יותר מדי".

חברי הסיעה הדגישו אין בכוונתם להסתפק בדברי הבנה. "מכיוון שחשוב לנו להרגיש מה עובר עלייך ועל הילדים האחרים בדרום הארץ – בכוונתנו להיענות לפנייתך וכבר השבוע כל חברי ישראל ביתנו יגיעו למשך לילה מלא לישון בדרום בקיבוץ כיסופים", כתבו. חברי הסיעה הזמינו את מיכל לסעוד איתם את סעודת השבת בחדר האוכל של קיבוץ כיסופים. "נשמח לדבר איתך, כדי שנוכל ללמוד עוד על חייך וחיי חברייך, ולא רק מה נאמר בתקשורת", הוסיפו.

בסיום מכתבם הביעו חברי הסיעה תקווה כי הלילה בדרום יסייע להם ללמוד מה עובר על תושבי האזור, כדי שיוכלו להעביר הלאה את המסר לשאר חברי הכנסת. למיכל הם איחלו, עד הפגישה בסוף השבוע, "שתדעי רק שקט שלווה וילדות שכולה שמחה".