"מה שקורה לרוב הצרכנים, הוא שהצ'קים הסחירים המקובלים מהווים לגביהם מלכוד", אומרת קירשנבאום. "מהרגע שהספק העביר את הצ'ק לצד שלישי, הצרכן חסר אונים. גם לא קיבל את המוצר או את השירות וגם צריך להתרוצץ בבתי משפט כדי לנסות לתבוע מהספק את כספו חזרה, וגם אז הוא לא בטוח שיראה את הכסף. ברירת המחדל של הבנקים צריכה לספק למשקי הבית הפרטיים, שהם רוב הלקוחות, צ'קים לא-סחירים. בעלי עסקים, אם ירצו, יוכלו להמשיך לקבל את הצ'קים הרגילים, לפי הזמנה".

 "בפועל זו אמורה להיות התוצאה, אם הנורמה העסקית הייתה שכל הצרכנים מקבלים את התמורה הראויה לכספם. לצערנו התמורה הראויה לא תמיד מובטחת ובתוכנו חיים צרכנים רבים, בעיקר העולים החדשים, בעיקר המבוגרים, שלא גדלו על תרבות הצ'קים. הם אינם מודעים ליכולתם למנוע את המסחר בצ'ק שלהם, ולתופעת גלגול הצ'קים שפוגעת בהם במיוחד, פעמיים, אחרי שנפגעו קודם מתרבות של מסחר לא הוגן", אומרת קירשנבאום.

לפי הצעת החוק, הצ'קים המקובלים יהיו משורטטים (קרוס) כשבין הקווים המקבילים האלכסוניים יופיע צמד המלים "למוטב בלבד". קירשנבאום תעלה את הצעת החוק לקריאה טרומית, כנראה עוד השבוע. "תשלום בצ'ק איננו תשלום במזומנים בכוונה תחילה, גם אם זה נראה תחליף אוטומטי על פניו". היא אומרת.

צבי לביא

צילום - ישראל ביתנו