ועדת החינוך אישרה לפני זמן קצר לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) המחייבת אישור מנכ"ל משרד החינוך במינויים של מנהלי בתי ספר בכל המגזרים, עד עתה היה נדרש אישור שכזה רק בחינוך הרשמי. "מדובר במהפכה של ממש", אומר מילר, "כיום נהנית הרשות המקומית מרוב בועדת המכרזים הממנה מנהלי מוסדות חינוך שבבעלותן, דבר המקשה על משרד החינוך להבטיח את התאמתם וכישוריהם של המועמדים לתפקיד וכן להבטיח רמת לימודים גבוהה ומימוש תכניות המשרד. בזכות השינוי המוצע יוכל מנכ"ל המשרד להטיל וטו על מועמדים שאינם מתאימים."

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לבקשתו של מילר בנושא, עולה כי לרשויות המקומיות אכן משקל רב בתהליך מינוי המנהלים במוסדות על יסודיים וכי למשרד החינוך כלל אין נתונים אודות תחלופת מנהלים במערכת החינוך בשנים האחרונות. עוד עולה מן המסמך כי במגזר הערבי ישנה מעורבות רבה מדי של ראשי הרשויות המקומיות בתהליך המינוי וכי קיימים קשיים בהתנהלות המנהלים אל מול הרשות המקומית לאחר מינויים.

לטענת מילר, המכהן גם כיו"ר ועדת החינוך של הכנסת "המצב הנוכחי מביא לתחלופה מסחררת של מנהלים, הורים פונים ישירות לראש הרשות המקומית כדי שיפתור סכסוכים בית ספריים וישנה התערבות מוגברת בניהול השוטף של המוסד". ההצעה אמורה לפתור את הבעיה כאשר משרד החינוך יוכל לבטל מינוי של מנהל כזה או אחר באם לא יעמוד באמות המידה שיקבע שר החינוך.

מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ אלכס מילר בנושא מינוי ותחלופת מנהלי בתי-ספר בכלל ובמגזר הערבי בפרט.

בכנסת הנוכחית, הכנסת ה-18, הוגשה הצעת חוק אשר מטרתה להסדיר את סוגיית מינויו של מנהל מוסד ממלכתי או ממלכתי דתי, אשר נמצאים בבעלותן של הרשויות המקומיות, לרבות מינוי מנהל חטיבה עליונה. ההצעה מאפשרת למשרד החינוך לפקח באופן הדוק יותר על תהליך מינוי מנהלים ובכך להבטיח התאמתו של כל מועמד לתפקיד.¹ על-פי הצעת החוק, מינוי מנהל במוסדות האמורים יהיה בידי ועדת מכרזים אשר תורכב מנציגי משרד החינוך, הארגונים היציגים של המורים ונציגי הרשות המקומית. בראש הוועדה יעמוד מנהל מחוז של משרד החינוך, שבתחומו נמצא המוסד, או נציגו. ועדה זו תבחן את מידת התאמתו של כל מועמד על-פי אמות המידה שיקבע שר החינוך.² בכך משנה הצעת החוק מהמצב הקיים, בו בכל הנוגע למוסדות חינוך שבבעלות הרשויות המקומיות, הרכב הוועדה הממנה והעומד בראשה מקנים לרשות המקומית משקל רב יותר מאשר למשרד החינוך בתהליך מינוי המנהל.

יצוין, כי שר החינוך גדעון סער התייחס לסוגית מינוי מנהלים בדיון בוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, כאשר לדבריו: "מינוי מנהלים בבתי-ספר תיכוניים הוא לא בשליטה של המדינה...אבל חייבים להגיע למצב שלמשרד החינוך תהיה אפשרות לזכות וטו"³

במסמך יוצגו ראשית נתונים כלליים אודות אוכלוסיית מנהלי בתי-ספר בישראל כיום. בהמשך יוצג תהליך מינוי מנהלי בתי-ספר ודרישות הסף מן המועמדים לניהול ולבסוף תובא התייחסות הגורמים השונים וביניהם משרד החינוך, השלטון המקומי וארגון המנהלים לסוגיית מינוי המנהלים במגזר הערבי.

מן המסמך עולים, בין היתר, הממצאים הבאים:

• ככלל, קיים שוני בתהליך המינוי של מנהלים, בין בתי-ספר שבבעלות המדינה לבתי-ספר שבבעלות הרשויות המקומיות (ובתוך כך קיימת הבחנה בין עיריות למועצות מקומיות ואזוריות). שוני זה בא לידי ביטוי בפרט בגורם האחראי על הרכב הוועדה הממנה, הרכבה ובזהות יושב הראש שלה;
• על פי המצב כיום, במוסדות חינוך שבבעלות הרשויות המקומיות ובפרט במוסדות חינוך על-יסודיים, ניתן לרשות המקומית ולעמוד בראשה משקל רב בתהליך מינוי המנהלים למוסדות אלה. בהרכב הוועדה הממנה את המנהל במוסדות אלה יש לרוב לנציגי הרשות המקומית;
• בידי משרד החינוך אין כיום נתונים אודות תחלופת מנהלים במערכת החינוך בשנים האחרונות. לריכוז נתונים אלו, הן לגבי מוסדות שבבעלות המדינה והן לגבי מוסדות שבבעלות הרשויות המקומיות, בחלוקה לפי מגזרים, יש חשיבות רבה בבחינת סוגיה זו.
• גורמים שונים וביניהם מנהלי מחלקות החינוך במרכז השלטון המקומי, יו"ר הנהלת ארגון המנהלים והסתדרות המורים מצביעים על שתי נקודות מרכזיות בכל הנוגע למינוי מנהלים במגזר הערבי: מעורבותם הרבה של ראשי הרשויות המקומיות בתהליך המינוי והקושי שבהתנהלות המנהל לאחר המינוי אל מול הרשות המקומית.

1. אוכלוסיית מנהלי בתי הספר בישראל⁴

לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ריכזה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים אודות המאפיינים העיקריים של מנהלי בתי הספר בישראל. מנתוני הלשכה לשנת הלימודים תשס"ט עולה, בין היתר, כי:

• בשנת תשס"ט היו במערכת החינוך 3,559 מנהלים, מתוכם 2,335 מנהלים בחינוך היסודי ו-1,224 מנהלים בחינוך העל-יסודי. מבין המנהלים - 2,807 מנהלים במגזר היהודי ו-752 מנהלים במגזר הערבי.
• מרבית המנהלים בחינוך היסודי במגזר היהודי היו נשים (כ-80%), לעומת כ-30% בחינוך היסודי הערבי. נתונים אלו מציינים מגמת עלייה, כאשר בתחילת שנות ה-90 כ-70% מהמנהלים בחינוך היסודי במגזר היהודי היו נשים, לעומת 10% בחינוך היסודי הערבי.
• כ-50% מהמנהלים בחינוך העל-יסודי במגזר היהודי היו נשים, לעומת כ-15% בחינוך העל-יסודי הערבי. נתונים אלו מציינים מגמת עלייה, כאשר בתחילת שנות ה-90 כ-30% מהמנהלים בחינוך העל-יסודי במגזר היהודי היו נשים, לעומת פחות מ-10% בחינוך העל-יסודי הערבי.
• כמחצית ממנהלי בתי-הספר בחינוך היסודי והעל יסודי היו בגילאי 50 ומעלה הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי.
• כ-90% ומעלה ממנהלי בתי הספר, בחינוך היסודי והעל-יסודי, היו בעלי דרגת שכר אקדמאית (מרביתם בדרגת שכר תואר שני), לעומת כ-50%-40% בחינוך היסודי ו-80% בחינוך העל-יסודי בתחילת שנות ה-90.
• כ-70% ומעלה מן המנהלים בחינוך היסודי והעל-יסודי עובדים למעלה מ-31 שעות שבועיות.
•  ככלל, מספר שנות הוותק של המנהלים במגזר היהודי והערבי דומה, כאשר בין 65% ל-70% מהמנהלים בעלי ותק של 21 שנה ומעלה.

 
 
 
 
 

להלן פירוט הנתונים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת הלימודים תשס"ט:⁵

1. נתונים על תחלופת מנהלים במערכת החינוך

בפנייתנו למשרד החינוך לקבלת נתונים אודות תחלופת מנהלים במערכת החינוך בכלל ובמגזר הערבי בפרט, השיב המשרד כי הוא אינו מרכז נתונים אלו ולכן לא ניתן להפיקם. בהעדר מאגר נתונים מסודר בנושא, הנתון היחיד שניתן היה לקבל ואשר יוצג להלן הוא מספר המנהלים החדשים שמונו בשנת הלימודים תשע"א בחינוך הרשמי, בחלוקה למחוזות ולמגזרים. יש להדגיש כי על מנת לבחון את סוגיית תחלופת המנהלים בבתי הספר בצורה מעמיקה, תוך השוואה בין המגזרים, יש צורך ביצירת מאגר אשר ירכז נתונים אלה לאורך השנים.⁶ במאגר זה יש לכלול נתונים הן על בתי הספר שבבעלות המדינה והן על בתי ספר שבבעלות הרשויות המקומיות.

נתונים אודות מינוי מנהלים חדשים

בשנת הלימודים תשע"א מונו 521 מנהלים חדשים בחינוך הרשמי לעומת 503 בשנת תש"ע, 504 בשנת תשס"ט ו-524 בשנת תשס"ח. להלן טבלה המציגה את התפלגות נתוני מינוי המנהלים החדשים בשנת תשע"א על-פי מגזרים ומחוזות בחינוך הרשמי בלבד.⁷ יודגש כי אין בנתון זה כדי ללמד על הסוגיה בה אנו עוסקים.

מינוי מנהלים חדשים בשנת הלימודים תשע"א⁸

1. תהליך המינוי של מנהלי בתי-ספר

כאמור, קיים שוני בתהליך המינוי של מנהלים בין בתי הספר שבבעלות המדינה לבתי ספר שבבעלות הרשות המקומית (ובתוך כך קיימת גם הבחנה בין עיריות למועצות מקומיות ואזוריות). שוני זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בגורם האחראי למינוי הוועדה הממנה, הרכבה, יושב הראש שלה והגורם אשר לו הסמכות להכריע בדבר המינוי.

1.  
   1. נוהל מינוי מנהלים בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים שבבעלות המדינה

סוגיית מינוי מנהלי בתי-ספר במוסדות חינוך שבבעלות המדינה מוסדרת במספר חוזרי מנכ"ל.⁹ להלן ההנחיות העיקריות בנושא:

• מועמדים למשרת מנהל אשר עומדים בתנאי הסף כפי שיפורטו להלן¹⁰, מוזמנים לראיון בפני ועדת היועצים;
• חברי ועדת היועצים מתמנים על-ידי מנהל אגף כוח אדם בהוראה במחוז הרלבנטי או נציגו, מתוך מי שכלולים ברשימת היועצים שבידי מנהל המחוז. נציגי משרד החינוך לא יהיו עובדים אשר חיוו את דעתם כממונים ישירים או עקיפים על אחד המועמדים למשרה הפנויה;
• מנהל אגף כוח אדם בהוראה במחוז הרלבנטי או נציגו ישמש כמרכז הוועדה;
• הרכב הוועדה בחינוך היסודי:

בחינוך העל-יסודי (בחטיבות הביניים ובחטיבות עליונות שבבעלות המדינה), הרכב הוועדה זהה להרכבה בחינוך היסודי, אך מצטרף אליה נציג ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים.

• המפקח הכולל על מוסד החינוך הנוגע בדבר, ישמש כבעל זכות לדעה מייעצת שאינו חבר ועדה. כמו כן, במידה שהמשרה הפנויה היא משרת מנהל חטיבת ביניים בבית-ספר מקיף שש-שנתי, מנהל בית-הספר רשאי לשמש כמשקיף בעל דעה מייעצת. לא תותר השתתפות של משקיפים נוספים מטעם הגופים החברים בוועדת היועצים, למעט מקרים מיוחדים;
• המספר המינימאלי בישיבות הוועדה הוא מחצית מחבריה ובהם היושב ראש;
• חברי ועדת היועצים רשאים להמליץ על הגבלת מינוי מנהל לשנה אחת, גם אם המשרה פורסמה ברבים ללא הגבלה. המלצתם זו צריכה להיות מנומקת בכתב;
• מנכ"ל משרד החינוך יחליט בדבר מינויו של מועמד למשרה פנויה לאחר שיעיין בפרוטוקול הוועדה, מסקנותיה ובמסמכים שהובאו לידיעתו;
• במידה שמנכ"ל המשרד סבור כי יש לשוב ולבחון את המועמדים שהופיעו לפני הוועדה או חלק מהם, הוא רשאי למנות ועדה עליונה תוך נימוק החלטתו. חברי הוועדה העליונה יהיו: א. מנהל האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה אשר ישמש כיו"ר הוועדה, ב. מנהלי האגפים של הגיל המתאים במינהל הפדגוגי, ג. נציג הלשכה המשפטית של המשרד, ד. הממונה על הטיפול בפרט אשר ישמש כמרכז הוועדה;
• דיוני ועדת היועצים, מסמכיה ומסקנותיה הם סודיים;

1.  
   1. תהליך המינוי של מנהלים בבתי הספר בבעלות הרשויות המקומיות

מינוי מנהלי בתי-ספר על-יסודיים שבבעלות רשויות מקומיות, בהם מתמקדת הצעת החוק, מוסדר כיום בתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), התש"ם-1979 [להלן: תקנות העיריות] ובצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 [להלן: צו המועצות המקומיות]. יש לציין כי זה זמן מה שמשרד הפנים שוקל לתקן את צו המועצות המקומיות ובתוך כך לערוך תיקונים מסוימים גם בסעיפים הנוגעים לוועדות הבחינה לתפקיד מנהל בית-ספר. הליכי ההתייעצות הפנימיים לגבי הצעה זו לתיקון הצו טרם הושלמו. כמו כן, יצוין כי משרד הפנים פנה כבר בעבר למשרד החינוך בהצעה לפרסם את כישורי הסף הנדרשים מכל מנהל בית-ספר (המופיעים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך) גם במסגרת חוזר מנכ"ל מחייב של משרד הפנים עצמו, אולם פנייה זו טרם נענתה בידי משרד החינוך.¹¹

1.  
   1.  
      1. עיריות

תקנות העיריות קובעות כי מועמדים למשרה פנויה בעירייה שעליה הוכרז מכרז פומבי יעמדו לבחינה בעל-פה בפני ועדת בחינה (ואם ראש העירייה ראה בכך צורך, גם במבחנים בכתב).¹² אשר למינוי ועדה זו – התקנות קובעות כדלקמן:¹³

      (א) ראש העירייה יקבע רשימה של שמות הנציגים לוועדת בחינה;

      (ב) הרשימה תכלול את נציגי העירייה ונציגי הציבור המקומי או נציגי מוסדות אחרים    שימונו על ידי ראש העירייה, ותפורסם על לוח המודעות של משרדי העירייה.

      (ג) ראש העירייה ימנה ועדת בחינה מבין הנציגים המנויים ברשימה.

אשר להרכב ועדת הבחינה, התקנות קובעות כי "הרכב ועדת בחינה לא יהיה זוגי, ולא יפחת משלושה", וכן כי "יושב-ראש ועדת הבחינה יהיה נציג העירייה, ובין שאר חברי הוועדה יהיה לפחות נציג ציבור אחד".¹⁴

על-פי התקנות, ההכרעה על קבלת מועמד למשרה מוכרזת תתקבל על בסיס השכלתו, ניסיונו, הכשרתו והתאמתו של מועמד. כן נקבע בתקנות כי החלטות ועדת הבחינה יתקבלו ברוב קולות חברי הוועדה.¹⁵

יש לציין כי התקנות קובעות גם כי "דרישות ההשכלה והניסיון למועמדים במכרזים פומביים יהיו ככל האפשר כדרישות ההשכלה והניסיון הנהוגות ברשויות מקומיות או בשירות המדינה למשרות דומות".¹⁶ 
 

1.  
   1.  
      1. מועצות מקומיות ואזוריות

צו המועצות המקומיות קובע כי מועמדים למשרה פנויה ברשות מקומית (מועצה אזורית או מועצה מקומית) שעליה הוכרז מכרז (פנימי או פומבי) ואשר נתוניהם האישיים עונים לתנאי המכרז יוזמנו לראיון בפני ועדת בחינה.¹⁷ להלן הרכב ועדת הבחינה כפי שנקבע בצו, במפורש, לגבי מנהלי בתי-ספר:

הרכב ועדת הבחינה למנהל חטיבת ביניים או בית-ספר מקיף (הן במכרז פנימי והן במכרז פומבי)¹⁸

(1) נציג המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך – או נציג אגף החינוך הדתי אם מדובר במשרה של ניהול בית-ספר שבפיקוח אגף החינוך הדתי, שישמש כיושב ראש הוועדה;

(2) נציג מינהל שירות העובדים;¹⁹

(3) נציג ועדת מינהל השירות;²⁰

(4) נציג הרשות המקומית;

(5) נציג הסתדרות המורים;

(6) נציג ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים;

(7) המפקח על בית הספר מטעם משרד החינוך והתרבות.

הרכב ועדת הבחינה למנהל בית-ספר על-יסודי²¹  – תיכון (הן במכרז פנימי והן במכרז פומבי)²²

(1) נציג מינהל שירות העובדים;

(2) נציג ועדת מינהל השירות;

(3) נציג הרשות המקומית;

(4) נציג משרד החינוך;

(5) נציג הסתדרות המורים;

(6) נציג ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים;

(7) נציג הציבור המקומי.

בצו נקבע כי הנציגים לוועדות אלה, למעט נציג הציבור המקומי, ימונו בידי ראש מינהל השירות, לפי הצעת הגופים שאליהם הם משתייכים. נציג הציבור המקומי ימונה בידי ראש מינהל השירות לפי הצעת הרשות המקומית. על-פי הלשכה המשפטית של משרד הפנים, קביעה זו לגבי מינוי הנציגים משמעה כי ראש מינהל השירות הוא הממנה את יושב-ראש ועדת הבחינה למנהל בית-ספר על-יסודי (תיכון).²³

בצו נקבע עוד כי החלטות ועדת בחינה יתקבלו בקולות יושב ראש הוועדה ושניים מחבריה (הכוונה היא כי נדרש קוורום, כלומר נדרשת לפחות הצבעתם של יושב הראש ושניים מהחברים), וכי במקרה של מספר קולות שקול, יכריע היושב-ראש.²⁴

כמו כן, ביחס למכרז פומבי נקבע כי ועדת הבחינה תבדוק את "התאמתו של המועמד מבחינת אישיותו ותכונותיו למילוי המשרה המוכרזת" וכי ההכרעה על קבלת מועמד למשרה מוכרזת תתקבל "על בסיס השכלתו, הכשרתו והתאמתו של המועמד". בנוסף, נקבע בצו כי עובד הרשות המקומית הנוגעת בדבר או מועמד אחר לא יופלו מסיבה כלשהי וכי בתנאים שווים תינתן עדיפות לתושבים המתגוררים בתחומה של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.²⁵

לשם השוואה, להלן תוצג טבלה ובה מידע על הליך המינוי במוסדות חינוך בבעלות המדינה לעומת מוסדות חינוך בבעלות רשויות מקומיות:

מהטבלה עולה, כי בהשוואת הרכב הוועדה והעומד בראשה, במוסדות החינוך שבבעלות הרשויות המקומיות יש לרשות המקומית משקל רב יותר מאשר למשרד החינוך.

1. דרישות הסף למינוי מנהלים

להלן פירוט הכישורים העיקריים הנדרשים כיום ממועמד למשרת ניהול בית-ספר. יצוין כי הוראות אלו חלות גם על מועמדים לתפקידי ניהול בבתי-ספר על-יסודיים, ובכללם בתי-ספר מוכרים שאינם רשמיים:²⁸

למשרת ניהול בבית-ספר יסודי:

1. ניסיון בהוראה – ניסיון של חמש שנים לפחות בהוראה בפועל בבתי-ספר יסודיים ו/או על-יסודיים בארץ, בהיקף המזכה בוותק בהוראה, שבהן הצליח המועמד בתפקיד של עובד-הוראה;
2. תואר אקדמי מוכר;
3. השכלה פדגוגית – תעודת מורה מוסמך או מוסמך בכיר ממוסד מוכר מהארץ להכשרת עובדי הוראה או הסמכה על סמך בחינות מילואים, או רישיון הוראה קבוע לחינוך העל-יסודי או רישיון לעיסוק בהוראה או תעודת הוראה אוניברסיטאית מהארץ;²⁹
4. הכשרה לניהול בית-ספר – תעודת סיום של אחת מתוכניות ההכשרה לניהול בית ספר בארץ המפורטות להלן: 1. תעודת זכאות של התכנית האקדמית להכשרת מנהלים לבתי ספר – לימודי תעודה; 2. תעודת זכאות לתואר אקדמי שני ייעודי במנהיגות בית ספרית, למי שהחל את לימודיו בשנת הלימודים התשס"ח; 3. תואר אקדמי שני במינהל החינוך ממוסד מוכר.³⁰

למשרת ניהול בבית-ספר על-יסודי:

1. ניסיון בהוראה – ניסיון של חמש שנים לפחות בהוראה בפועל בחינוך העל-יסודי או בכיתות ז'-ח' של החינוך היסודי, בהיקף המזכה בוותק בהוראה, שבהן הצליח המועמד בתפקיד של עובד-הוראה;
2. תואר שני לפחות;
3. השכלה פדגוגית – רישיון הוראה קבוע או רישיון לעיסוק בהוראה במסלול העל-יסודי;³¹
4. הכשרה לניהול בית-ספר – תעודת סיום של אחת מתוכניות ההכשרה לניהול בית ספר בארץ המפורטות לעיל לגבי בתי-ספר יסודיים.³²

דרישות נוספות למשרת ניהול חטיבת הביניים:

ממועמד לניהול חטיבת ביניים, יידרשו נוסף על הדרישות מכול מועמד לניהול בית-ספר על-יסודי גם הדרישות האלה:

1. הכרה יסודית של מטרות הרפורמה בחטיבות הביניים ועקרונותיה;
2. הכרה יסודית של הקווים המנחים והוראות הביצוע של משרד החינוך הנוגעים לחטיבת הביניים;
3. ניסיון קודם בחטיבת הביניים אוו בבית-ספר הטרוגני ואינטגרטיבי אחר;
4. ידע וניסיון ביישום דרכי הוראה אלטרנטיביות בכיתות הטרוגניות ובייזום פעילויות אינטגרטיביות בתחום החינוך החברתי הלא-פורמאלי או במעורבות בפעילויות אלה.

 
 

נוסף על כישורים אלו, הנדרשים כתנאי סף להגשת מועמדות למילוי משרת ניהול פנויה, מפורטים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך כישורים נוספים המוגדרים "כישורים רצויים", ובהם:

• כושר הדרכה בעבודה פדגוגית ובפעולות שמחוץ לתוכנית הלימודים;
• כושר מינהלי: כושר ניהול משרד, משק, חשבונות וכספים של מוסד חינוך;
• ניסיון בהוראה לתלמידים בעלי צרכים ייחודיים;
• ידיעת הוראות משרד החינוך בתחומי פעילות מנהל בית-ספר;
• כושר הבעה בכתב ובעל-פה בעברית ובבתי ספר ששפת ההוראה בהם איננה עברית, כושר הבעה באותה שפה.
• כושר לקיים משא-ומתן בכתב ובעל-פה עם מוסדות ממשלתיים, עם רשויות ציבוריות, עם הורים ועם תלמידים;
• כושר לקיים יחסי עבודה תקינים.

1. הנחיות משרד החינוך בדבר הפיקוח על מנהלים במהלך תקופת הניסיון

על-פי תקנון שירות עובדי הוראה³³ קיימות מספר הנחיות בנוגע לתקופת ניסיון הנדרשת בתפקיד ניהול בית-ספר, קבלת קביעות ופיטורין. הנחיות אלו תקפות למנהלים במוסדות חינוך שבבעלות המדינה בלבד:

• שלוש השנים הראשונות כמנהל ייחשבו לעובד הוראה אשר מתמנה לתפקיד מנהל כשנות ניסיון בתפקיד. עבודה כממלא מקום מנהל, סמוך למינוי העובד למנהל, תחשב כחלק מתקופת הניסיון. במידה שהמנהל נכנס לתפקידו לאחר תחילת שנת הלימודים, שנת הניסיון תחשב לו בתנאי שהחל בניהול לפני ה-1 בינואר באותה שנה. כמו כן, רק שנת לימודים שנסתיימה למעשה תובא בחשבון כשנת ניסיון;
• בשנת הניסיון הראשונה של המנהל, יקדיש המפקח הכולל תשומת לב מיוחדת למהלך העבודה החינוכית והארגונית בבית-הספר. כמו כן, בכל שנה משנות הניסיון יגיש המפקח הכולל הערכה מפורטת על עבודתו של המנהל על-גבי טופס "דו"ח המפקח על מנהל בית-הספר";
• לקראת גמר תקופת הניסיון יבקר מנהל המחוז בבית-ספרו של המנהל לשם הסתכלות בעבודתו, יסכם את הערכתו בכתב ויעבירה למזכירות הפדגוגית ולידיעת המפקח הכולל.³⁴ כמו כן, מפקח מקצועי רשאי להעביר למנהל המחוז הערכה על עבודתו של המנהל;
• רשות החינוך המקומית תעביר למנהל המחוז הערכה על עבודתו הארגונית-מנהלית ומשקית של המנהל או המרכז. הערכה זו תילקח בחשבון בדיון על המשך העסקתו של המנהל לקראת שנת הלימודים הבאה;
• במידה שהוערכה עבודתו של המנהל בדרגה "למטה מבינוני", או נתגלו ליקויים בעבודתו בתקופת הניסיון, על מנהל המחוז לעדכן את המנהל בכתב בצירוף העתק למזכירות הפדגוגית;³⁵
• במקרה שנמצאו סיבות מספיקות להפסקת עבודתו של המנהל בניסיון, על מנהל המחוז להעביר הצעה מנומקת בצירוף כל החומר (דו"חות המפקח הכולל, חוות דעת של רשות החינוך המקומית, דו"ח ביקור של מנהל המחוז) למזכירות הפדגוגית;
• במקרה שכלל ההערכות היו חיוביות, על מנהל המחוז להעביר הצעה מסכמת למזכירות הפדגוגית בצירוף כל החומר. המזכירות הפדגוגית תדון בהצעה לקביעות ותעביר את המלצותיה למנהל הכללי. במידה שנתגלעו חילוקי דעות בהערכות השונות, על מפקח המחוז לזמן התייעצות עם המפקח הכולל ועם מנהל מחלקת החינוך של הרשות המקומית לצורת גיבוש הצעה למזכירות הפדגוגית. במקרה שלא ניתן להגיע להצעה מוסכמת, מנהל המחוז יעביר את ההצעות השונות למזכירות הפדגוגית;
• הסמכות למתן קביעות בניהול או לפיטורין מניהול היא בידי המנהל הכללי, והוא יחתום על ההודעה אל מנהל בית-הספר.

1. מינוי ותחלופת מנהלים במגזר הערבי: נקודות להתייחסות³⁶

כלל לפי תשובת משרד החינוך המשרד מטפל באופן יסודי בכל בעיה שמתעוררת בנוגע למינוי מנהלים בכל המגזרים ובעת הצורך מקיים את כל הבדיקות המחייבות על-פי התהליכים כפי שנקבעו בחוזר מנכ"ל בנושא מינוי מנהלים.³⁷

 

חזרה אל רשימת המאמרים »