יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ח"כ אלכס מילר, אמר הבוקר בישיבת ועדת החינוך, שעסקה בתקשוב מערכת החינוך, כי יש לייעד כסף "צבוע" עבור מחשוב בתי הספר על מנת למנוע מהרשויות המקומיות לעשות שימוש אחר בכסף.

ח"כ מילר אמר זאת בעקבות הנתונים שהציגה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם המקור העיקרי לתקציב לרכישת מחשבים לבתי-ספר הוא מענקי הפיתוח של מפעל הפיס לרשויות המקומיות. "לכל רשות מקומית נקבעת מסגרת תקציבית, והרשות עצמה היא הבוחרת כיצד לנצל תקציב זה - האם לרכוש באמצעותו מחשבים לבתי-ספר או לא", אמר רכז המחקר של הוועדה יובל וורגן.

עוד הוסיף, כי ממסמכים קודמים שהוכנו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיונים בוועדות הכנסת עלה כי בשיעור נכבד מבתי-הספר טרם הושג היעד של מחשב לכל עשרה תלמידים כפי שנקבע בתוכנית יעד של משרד החינוך משנת 1993! וכי המחשוב במערכת החינוך התאפיין בחוסר אחידות, אשר התבטא בפערים ניכרים ברמת המחשוב בין רשויות מקומיות ובין בתי-הספר.

יו"ר הוועדה הפציר במשרד הפנים ובמשרד החינוך לפקח פיקוח הדוק על הרשויות המקומיות ולבדוק מה נעשה עם התקציב אשר יועד למחשוב בתי ספר. "משרד החינוך מתייחס לכסף שהוא מעביר לבתי הספר כאל השתתפות בעלות רכישת מחשב. מנהלי בתי ספר רבים יכולים לרכוש מחשבים בכל הסכום שמעביר המשרד, אך מתקשרים עם ספקים בחוזים יקרים. נוצר מצב שבמקום להשתמש   בכל הסכום שהעביר משרד החינוך ולרכוש לכל ילד מחשב, הם קונים מחשבים יקרים יותר עבור פחות תלמידים". מילר ציין בפני הוועדה את ביה"ס ביישוב גני תקווה שבו מחויבים ההורים לרכוש עבור ילדיהם מחשב שעלותו כ-4000 ₪ וזאת כאשר ניתן לרכוש היום מחשב זול יותר. "יש לבדוק אפשרות של קיום מכרז מרוכז עבור מחשוב בתי הספר ובכך להוזיל עלויות עבור משרד החינוך וההורים."

משרד החינוך הציג בפני הוועדה את תכנית הטמעת התוכנית הלאומית לתקשוב במערכת החינוך אשר יצאה לדרך בראשית שנת תשע"א ב-220 בתי ספר בצפון ובדרום. בשנת הלימודים הבאה צפויה התוכנית להתרחב ל- 670 בתי ספר נוספים.

יו"ר הוועדה הודיע כי בשנה הבאה תיערך ישיבה אשר תבדוק כיצד הוטמעה התוכנית ומהן תוצאותיה.

תמצית

מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אלכס מילר, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, והוא עוסק במצב המחשוב במערכת החינוך. המסמך מעדכן מסמכים קודמים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה.¹

המסמך מתמקד בנתונים על תשתיות המחשוב בבתי-הספר ואינו עוסק בהיבטים חשובים אחרים הקשורים בתחומי המחשוב והתקשוב בכלל, כגון מידת השימוש במחשבים לתמיכה בתהליכי הוראה ולמידה, הכשרת מורים לשימוש במחשב, פיתוח חומרי למידה ממוחשבים ועוד. גם מבחינת תשתיות המחשוב והתקשוב, בשלב זה המסמך מתמקד בעיקר בנתוני ההצטיידות במחשבים אישיים בבתי-הספר, והוא כמעט ואינו עוסק בסוגיות נוספות של תשתית כגון חיבור לאינטרנט (ומידת השימוש בו), לוחות חכמים, מקרנים וכו' .

אשר למחשבים ניידים – מסמך נפרד שנכתב לאחרונה במרכז המחקר והמידע של הכנסת עוסק בהיבטים המינהליים של תוכניות ללמידה באמצעות מחשב נייד אישי לתלמיד. גם בנושא זה ראוי להרחיב את הדיון לסוגיות נוספות, כגון תוכניות פדגוגיות ללמידה באמצעות מחשבים ניידים, הצטיידות מורים במחשבים ניידים והכשרתם של המורים לשימוש במחשבים אלה ועוד.

מן המסמך עולים, בין השאר, הממצאים האלה:

• משרד החינוך פרסם בסוף שנת 1993 תוכנית-אב יישומית למחשוב מערכת החינוך. מטרת התוכנית הייתה להביא לכך שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בבתי-הספר ועמדה לכל גן ילדים. בשנת 2000 הוחלט להפעיל את שלב ב' של התוכנית, שבו בחלק מבתי-הספר יוצב מחשב לכל חמישה תלמידים.
• המקור העיקרי לתקציב לרכישת מחשבים לבתי-ספר הוא מענקי הפיתוח של מפעל הפיס לרשויות המקומיות. לכל רשות מקומית נקבעת מסגרת תקציבית, והרשות עצמה היא הבוחרת כיצד לנצל תקציב זה, כלומר האם לרכוש באמצעותו מחשבים לבתי-ספר או לא.
• ממסמכים קודמים שהוכנו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת דיונים בוועדות הכנסת עלה כי בשיעור נכבד מבתי-הספר טרם הושג היעד של מחשב לכל עשרה תלמידים וכי המחשוב במערכת החינוך התאפיין בחוסר אחידות, אשר התבטא בפערים ניכרים ברמת המחשוב בין רשויות מקומיות ובין בתי-הספר.

עוד עלה ממסמכים אלו כי בין השנים 2008-2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב (מספר גבוה של תלמידים למחשב משמעותו כי המחשב פחות זמין ללמידה עבור התלמיד הבודד) והן ברמת המחשבים, שבמקרים רבים לא הוחלפו לדגמים חדשים יותר. בשנת 2009 חל שינוי חד במגמה זו וניכר שיפור משמעותי ברמת המחשוב בבתי-הספר: עלייה ניכרת במספר הכולל של עמדות המחשב וירידה ניכרת במספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב.

• מנתונים עדכניים שנתקבלו בתשובת משרד החינוך לפנייתנו עולה כי בשנת הלימודים האחרונה (נכון לספטמבר 2010) המשיך השיפור ברמת המחשוב בבתי-הספר. שיפור זה מתבטא הן בעלייה של 9% במספר עמדות המחשב לעומת מספרן ב-2009 (מ-113,582 עמדות ל-123,386) והן בירידה קלה נוספת במספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב: מ-13.2 תלמידים למחשב באוגוסט 2009 ל-12.7 תלמידים למחשב בספטמבר 2010. יחד עם זאת, מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גדול מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.
• נתוני השנה הקודמת, שנת 2009, הצביעו על צמצום פערי המחשוב בין בתי-הספר במערכת החינוך, לעומת שנים קודמות. נתוני השנה הנוכחית אינם מצביעים על המשך מגמה זו של צמצום פערים, אך גם אינם מצביעים על החרפת פערים אלה.
• למרות השיפור הניכר ברמת המחשוב הכללית העולה מנתוני השנים האחרונות, יש לציין כי מקרב בתי-הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי – יש כיום עוד לפחות 1,509 בתי-ספר (שבהם סך של 780,814 תלמידים) שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10, יעד שהציבה מערכת החינוך עוד ב-1993.² לצורך השגת היעד נדרשות לפחות עוד 36,225 עמדות (וזאת, כאמור, מבלי לכלול בתי-ספר שאין עליהם מידע, שטרם מוחשבו כלל או שאינם מעוניינים במחשוב).
• בין רשויות מקומיות בישראל קיימים עדיין פערים ניכרים מאוד ברמת המחשוב בבתי-הספר. עם זאת, מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב, ברשויות המקומיות שבהן רמת המחשוב היא הירודה ביותר, מעט נמוך יותר מהנתון המקביל בשנה שעברה (המספר הגבוה ביותר הוא 32.4 תלמידים למחשב, לעומת 36.5 בשנה שעברה), ויתכן שיש בכך משום המשך צמצום פערים מסוים.
• הרשויות המקומיות שבהן רמת המחשוב בבתי-הספר היא הירודה ביותר משתייכות כמעט כולן למגזר הלא-יהודי. כידוע, מצבן הכלכלי של רשויות מקומיות רבות במגזר זה הוא ירוד ביותר, ולפיכך יש לשער שרשויות אלו בוחרות לנצל את מענקי הפיתוח של מפעל הפיס לצרכים חיוניים ודחופים יותר, ולא לרכישת מחשבים לבתי-הספר.
• כמה מחקרים בין-לאומיים שנערכו בעשור האחרון הצביעו על פער ניכר בין רמת המחשוב בבתי-הספר בישראל לבין רמת המחשוב במדינות אחרות, כגון המדינות החברות בארגון ה-OECD או מדינות האיחוד האירופי.

נדמה כי גם מניתוח ראשוני של נתונים עדכניים ממחקר פיז"ה 2009 עולה מסקנה דומה: כאשר נבדק היחס בין מספר המחשבים המשמשים להוראה בשכבת הגיל הרלוונטית (שהשתתפה במחקר) לבין מספר התלמידים הממוצע באותה שכבת גיל, נמצא כי בישראל יחס זה נמוך מהיחס הקיים ברוב המדינות המפותחות, דהיינו מספר התלמידים לכל עמדת מחשב הוא גדול יותר בישראל. בנוסף, שיעור התלמידים בישראל אשר העידו כי בבית-הספר מצוי מחשב שולחני הזמין להם לצורך למידה וכי הם עושים שימוש במחשב זה, נמוך בהרבה משיעור התלמידים המקביל במדינות ה-OECD. 

1. מחשוב בבתי-ספר – רקע

אנשי חינוך ומדע בארץ ובעולם עמדו כבר לפני זמן רב על חשיבותו של תהליך המחשוב במערכת החינוך ועל יתרונותיו. למשל, בדוח הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי (ועדת-הררי), אשר פורסם באוגוסט 1992 תחת הכותרת "מחר 98", נכתב כי הוועדה רואה במחשב "כלי רב חשיבות בהוראת המקצועות בכל רמות הגיל", והומלץ לפתוח ב"מבצע רחב היקף להחדרת השימוש במחשבים לכל מוסדות החינוך, בכל הרמות והמקצועות". נוסף על כך, מחקר של ארגון ה-OECD בנושא מוכנות התלמידים לשימוש בטכנולוגיות הראה כי תלמידי בית-ספר המשתמשים דרך קבע במחשב נוטים להגיע להישגים טובים יותר בתחומי הלימוד בבית-הספר, לעומת תלמידים בעלי ניסיון מועט בשימוש במחשב או תלמידים בעלי ביטחון עצמי נמוך בדבר יכולת התפקוד הבסיסית שלהם בסביבת המחשב.³

משרד החינוך הכיר אף הוא בחשיבות המחשוב במערכת החינוך, ובנובמבר 1993 (כשנה לאחר פרסום הדוח "מחר 98") פרסם תוכנית-אב יישומית למחשוב מערכת החינוך, אשר שימשה בסיס להפעלת תוכנית רב-שלבית במערכת החינוך בישראל מאז שנת 1994. שלושת עיקרי התוכנית הם הכנת תשתיות פיזיות, הצטיידות והטמעה פדגוגית. הצטיידות משמעותה רכישה והצבה של מחשבים ותוכנות לימודיות בבתי-הספר ובגנים; מטרת התוכנית הייתה להביא לכך שתהיה עמדת מחשב לכל עשרה תלמידים בבתי-הספר ועמדה לכל גן ילדים (בשנת 2000 אף הוחלט להפעיל את שלב ב' של התוכנית, שבו בחלק מבתי-הספר יוצב מחשב על כל חמישה תלמידים).⁴ על-אף תוכנית זו, בכמה מסמכים קודמים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת נמצא כי מערך המחשוב בבתי-הספר בישראל מתאפיין בחוסר אחידות: בחלק מבתי-הספר יש מחשב אחד לכל חמישה ילדים, ואילו ברבים אחרים טרם הושג היעד של מחשב לכל עשרה תלמידים.⁵

הבדלים ברמת המחשוב הם ביטוי לתופעה שמקובל לכנות "פער דיגיטאלי". מונח זה משמש לתיאור מצב שבו לקבוצות אוכלוסייה שונות יש רמות שונות של גישה לסביבה דיגיטאלית – מחשבים, תוכנות ואינטרנט, וכן רמות שונות של אוריינות דיגיטאלית – מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת. על נושא זה נכתב במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אשר הוכן בעבור ועדת המדע הטכנולוגיה במאי 2007 כדלקמן:⁶

"היכולת להשיג מידע, לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי ולהתמודד עם שטף המידע – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט – הופכת בעידן המידע לכלי ולמיומנות חיוניים. יכולת זו עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטאלי הוא יעד חברתי וכלכלי חשוב." (ההדגשה אינה במקור – א.פ.). 

1.  
   1. תקציב למחשוב בתי-הספר

המקור העיקרי של התקציב למחשוב בתי-ספר הוא הקצבות מפעל הפיס במסגרת תקציבי הפיתוח שהוא מעביר אל הרשויות המקומיות. בעבר חילק מפעל הפיס מתקציבו כ-12,000 מחשבים בשנה למערכת החינוך. בשל קיצוץ ניכר בתקציב הפיתוח של מפעל הפיס בעשור האחרון ירד גם מספר המחשבים שהוא מתקצב. נוסף על כך, בשנת 2000 שונתה מדיניות חלוקת המחשבים מתקציב הפיתוח של מפעל הפיס, וכיום כל ראש רשות מקומית יכול לקבוע בעצמו אם הוא מעוניין להשתמש בהקצבת מפעל הפיס לצורך רכישת מחשבים וחידוש מחשבים או להשתמש בכסף לצרכים אחרים. לפני כן כאמור חילק מפעל הפיס לרשויות המקומיות מכסת מחשבים קבועה. לפיכך, ייתכן כיום מצב שבו רמת המחשוב ברשות מקומית מסוימת – שבה הועדפו שימושים אחרים במענקי מפעל הפיס – נמוכה מאוד.

נציין כי בתשובתו לפנייתנו בנושא, ביקש מפעל הפיס להדגיש כי לפי השיטה הנהוגה בו מזה עשור, לכל רשות מקומית נקבעת מסגרת תקציבית, אשר מחושבת על סמך קריטריונים ברורים. כאמור, ניצול המסגרת התקציבית הוא לפי החלטת הרשות: היא זו שבוחרת לאילו יעדי סיוע לבקש מענקים. לפיכך, השיעור המשתנה בהקצאת מענקים למחשוב מערכת החינוך אינו נובע משינויים במדיניות של מפעל הפיס, אלא משינויים בצרכים ובסדרי העדיפויות של הרשויות המקומיות עצמן. עוד נכתב בתשובה זו כי מפעל הפיס נוטה לאשר את כל הבקשות למענקי מחשוב, בכפוף להמלצות של משרד החינוך ולמסגרת התקציבית העומדת לזכות הרשות באותה שנה. להלן הנתונים שהתקבלו ממפעל הפיס על מספר עמדות המחשב שתוקצבו בפועל מדי שנה:⁷

נתוני מפעל הפיס על מספר עמדות המחשב שתוקצבו ועל שיעור התקצוב לתחום המחשוב בכלל תקציב הפיתוח לרשויות המקומיות בשנים 2010-2001

נתוני מפעל הפיס על מספר עמדות המחשב שתוקצבו בשנים 2008-2006, בחלוקה לפי מגזרים

 
 

1. נתונים ארציים⁸

מחשוב בבתי-ספר – מספר התלמידים הממוצע למחשב, לפי שלב חינוך, ספטמבר 2010 (בהשוואה לאוגוסט 2009)

 
 

מחשוב בבתי-הספר, לפי שלב חינוך ולפי רמת המחשוב⁹ – תמונת מצב בספטמבר 2010 (סוף שנת הלימודים תש"ע)

* מתוך 1,280 בתי-הספר בקבוצה זו, 683 בתי-ספר (שהם כ-54%) משתייכים לחינוך החרדי, וברוב המקרים אינם מעוניינים במחשוב. יש לציין כי כאשר בודקים את מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב, מבלי לכלול את בתי-הספר בקבוצה זו, המספר עומד כיום על 10.6 תלמידים למחשב בממוצע (שיפור ניכר לעומת אוגוסט 2009, אז עמד הנתון המקביל על 12.0 תלמידים למחשב).

התפלגות התלמידים בבתי-הספר לפי רמת מחשוב, אוגוסט 2010 (כולל השוואה להתפלגות התלמידים ביוני 2009)

* הנתון שנמסר לגבי שנת 2010 כולל את סך התלמידים בקבוצות ד'-ה' שלעיל, ללא הבחנה ביניהן.

מהטבלאות שלעיל עולים הממצאים הבאים:

• לעומת מגמת הירידה ברמת מחשוב בתי-הספר שהוצגה במסמכים קודמים של מרכז המחקר והמידע בנושא, בשנתיים האחרונות חל שיפור ברמת המחשוב הכללית בבתי-הספר.

מידת השיפור משנת 2008 לשנת 2009 היתה ניכרת, ואילו השיפור משנת 2009 לשנת 2010 – המוצג במסמך זה – הוא מעט מתון יותר. שיפור זה מתבטא בעלייה של 9% במספר עמדות המחשב לעומת מספרן ב-2009 (מ-113,582 עמדות ל-123,386) ובירידה נוספת במספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב: מ-13.2 תלמידים למחשב באוגוסט 2009 ל-12.7 תלמידים למחשב בספטמבר 2010. יחד עם זאת, מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב עדיין גדול מהנתון המקביל לינואר 2006, שעמד על 12.2 תלמידים בממוצע.

• נתוני השנה הקודמת, שנת 2009, הצביעו על צמצום פערי המחשוב בין בתי-הספר במערכת החינוך, לעומת שנים קודמות. צמצום פערים זה התבטא בין היתר בעלייה בשיעור בתי-הספר שבהם הושג יחס מחשוב של 1:10, ובירידה בשיעור בתי-הספר שבהם הושג יחס מחשוב של 1:5 (או יחס טוב מכך). כלומר, השיפור ברמת המחשוב שהשתקף בנתוני השנה שעברה הצביע על כך שרוב עמדות המחשב נוספו במקומות שבהם הדבר היה נדרש ביותר (כדי לעמוד ביעד של יחס מחשוב 1:10) ולא במקומות שבהם המצב היה טוב מלכתחילה. נתוני השנה הנוכחית אינם מצביעים על המשך מגמה זו של צמצום פערים, אך גם אינם מצביעים על החרפת פערים אלה.

 

• למרות השיפור הניכר ברמת המחשוב הכללית העולה מנתוני השנים האחרונות, יש לציין כי מקרב בתי-הספר שיש עליהם מידע ושיש בהם מחשוב ברמה כלשהי – יש כיום עוד לפחות 1,509 בתי-ספר (שבהם סך של 780,814 תלמידים) שלא הגיעו עדיין ליחס מחשוב של 1:10, יעד שהציבה מערכת החינוך עוד ב-1993.¹⁰ לצורך השגת היעד נדרשות לפחות עוד 36,225 עמדות (וזאת, כאמור, מבלי לכלול את בתי-הספר שאין עליהם מידע, שטרם מוחשבו כלל או שאינם מעוניינים במחשוב).

יש לציין כי בעבר מסר משרד החינוך, בתשובתו לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כי הוא פועל בצורה נמרצת בכדי לצמצם את פערי המחשוב בין בתי הספר השונים ובכדי לשדרג את איכותם. אחת מהפעולות המרכזיות בתחום זה היתה תכנית למחשוב בתי-ספר באמצעות התקנת כיתות חכמות במחוז הדרום. לפני כשנה וחצי מסר משרד החינוך כי במסגרת תוכנית זו כבר הותקנו למעלה מ-2,500 מחשבים וכי קיימת כוונה להתקין עוד לפחות 5,000 מחשבים, כך שכמות המחשבים תעלה על 120,000, דבר שישפר את היחס בין תלמידים למחשבים ל-1:12 בכל בתי-הספר במחוז זה. בסופו של דבר, יישום תוכנית זו לא נמשך כמתוכנן (אם כי יש לזכור כי כיום החלה להיות מיושמת התוכנית הלאומית לתקשוב – ראו פירוט בעניין זה בהמשך), והמספר הכולל של עמדות המחשב שהותקנו עמד על 2,961.¹¹

ביטוי נוסף לפעולות לשדרוג רמת המחשוב ניתן לראות בכך שנכון להיום, כ-64% מהמחשבים במערכת החינוך הם מחשבים מבוססי מעבד פנטיום 4 ומעלה, שזהו דגם מודרני יחסית. נתון זה מבטא שיפור ניכר לעומת המצב בשנים קודמות (בשנת 2006 דווח כי למעלה ממחצית המחשבים היום מדגמים ישנים, כגון פנטיום 3 ומטה) אך הוא דומה למדי לנתון המקביל מאשתקד, כלומר בשנה האחרונה לא חל שיפור בתחום זה.

נוסף על כל האמור לעיל, יש להזכיר כי בשנה זו החל במערכת החינוך יישומה של התוכנית הלאומית לתקשוב, שמטרתה הוגדרה כ"התאמת מערכת החינוך למאה ה-21". תוכנית זו הוצגה בהרחבה בכמה ישיבות קודמות של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, ולפיכך לא נרחיב כאן בעניינה. נציין רק כי התוכנית מופעלת בשנת הלימודים הנוכחית ב-200 בתי-ספר יסודיים במחוזות הצפון והדרום, והיא צפויה להתרחב בשנת הלימודים הבאה ל-670 בתי-ספר יסודיים נוספים. בבסיס התוכנית ניצבת הצטיידותן של הכיתות בבתי-הספר שבהן היא תופעל, ב"טכנולוגיה קלה" – מסך ומקרן, וכן חלוקת מחשב נייד לכל מורה והתקנת תשתית אינטרנט אלחוטית רחבת פס. בשלב זה התוכנית לא כוללת הצטיידות של תלמידים במחשבים ניידים (להוציא תלמידים הלומדים בקבוצה נבחרת של "בתי-ספר מדגימים").

1.  
   1. נתונים לפי רשויות מקומיות

בתשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת התקבלו ממשרד החינוך, נוסף על הנתונים הארציים,  נתונים נבחרים על מצב המחשוב ברשויות המקומיות. להלן יוצגו נתונים אלו. יש להדגיש כי הנתון על מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב ברשות מקומית מסוימת אינו משקף בהכרח את תמונת המצב המדויקת בכל אחד מבתי-הספר באותה רשות, משום שייתכנו פערים ניכרים ברמת המחשוב בין בתי-ספר באותה רשות מקומית.

חמש-עשרה הרשויות המקומיות שבהן המספר הממוצע של תלמידים לעמדת מחשב הוא הקטן ביותר*