נציבת קבילות השוטרים והסוהרים, ניצב בדימוס חנה קלר (אורנשטיין), תגיש לשר לביטחון הפנים, ח"כ יצחק אהרונוביץ וליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ח"כ דוד אזולאי, בתאריך ה – 25/5/10 בחדר הישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דו"ח המסכם את שנת העבודה 2009. כמתחייב מהוראות החוק.
השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ: "יש לעקור את תופעת הפחד בקרב שוטרים המעוניינים להגיש קבילות ".
נציבת קבילות שוטרים וסוהרים ניצב בדימ' חנה קלר (אורנשטיין) : "בשנת 2009 היתה עלייה בשיעור של 18% במספר הקבילות שהוגשו לנציבות".
לדברי השר, דו"ח הקבילות הינו כלי קריטי בהבנה מעמיקה של המערכת, לשמיעת הקולות הבוקעים מהשטח, לעזרה ישירה לשוטרים במצוקה. עצם העלייה בהגשת הקבילות מראה על פתיחות הארגון, על רצונו העמוק להטמיע מערכת פנימית של שיפור וייעול. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שרוב הקבילות נעות סביב תנאי שכר ותנאי שירות. הפירוש לכך הוא חד וברור. מצב השוטרים קשה, ומתפקידנו לפעול לשיפור תנאי שירותם. נציבות הקבילות לאחרונה החלה לפקוד את תחנות המשטרה באופן אישי. "זה הוא מהלך מצויין שנועד להגביר את השירות ולהפיג חששות מהגשת קבילות. יש לעקור את תופעת הפחד בקרב שוטרים המעוניינים להגיש קבילות. זה מחייב בין היתר גם שינוי תרבות ארגונית אצל חלק מהפיקוד ואין להשלים עם תופעות כאלה. כל שוטר ירגיש בטוח לגמרי להגיש קבילה באם יחפוץ בכך ללא חשש".
נציבת הקבילות ניצב בדימוס חנה קלר (אורנשטיין) ציינה כי למוסד נציבות הקבילות, במשטרה ובשרות בתי הסוהר, כבצבא, חשיבות רבה. העובדה שלובשי המדים אינם רשאים להתאגד באיגוד מקצועי הופכת מוסד זה לאוזן קשבת ולפה למצוקותיהם של המשרתים. תרומת הנציבות וחשיבותה הוא בחלקה בהטמעת אותה תרבות אירגונית רצויה שיש לשאוף אליה. עבודת הנציבות תורמת למערכת ולפרט. באשר לפרט - העובדה שלובש המדים רשאי לפנות במישרין לגוף עצמאי בלתי תלוי שיאזין למצוקותיו ויסייע לו או לחלופין, במקרים שאין הקבילה צודקת, יסביר לו מדוע אין הצדק עימו – תורמת לעקירת תסכולים ותחושות שמשליכות על המוטיבציה של השוטר או הסוהר למלא את תפקידו, ליזום ולייעל. לגבי המערכת – עבודת הנציבות מהווה מעין תמונת ראי לגבי התחושות של ציבור המשרתים. לא פעם מסייעת הנציבות בהצפת נושא הדורש טיפול ומאירה ומסבה את תשומת לב המערכת לתיקון הנדרש.
לגבי הקבילות שעניינן יחסי מפקד – פקוד, התמונה המתגבשת היא שעדיין יש מקום להטמעה והעמקת החינוך בכל הקשור לתרבות ארגונית ראויה בנושא זה. כאשר השינוי הנדרש הוא הן ביחס של נושא התפקיד לפקודיו והן, בהתייחסות אל מי שמבקש למצות זכותו להעלות עניינו בפני נציבות הקבילות , גם אם ברור מלכתחילה שאין בסיס לקבילתו. מפקד אמור לכבד מימוש זכות זו על ידי הפקוד.
נציבות הקבילות אינה יכולה לפעול לשינויים נדרשים ללא שיתוף פעולה פורה עם שדרת הפיקוד במשטרה ובשב"ס. נציבות הקבילות זוכה לאוזן קשבת אצל ראשי המערכות. אני תקווה להמשך שיתוף פעולה ולעשייה מבורכת בכל הקשור לשיפורים הנדרשים.
עיקרי נתוני הדו"ח:
הנתונים מלמדים כי בשנת 2009 חלה עלייה של 18% במספר הקבילות שהוגשו ועלייה של 29% במניין הפניות להיוועצות מקדמית לנציבות הקבילות. בשב"ס העלייה במספר הקבילות הנה בשיעור של 24% בעוד במשטרה, העלייה הנה בשיעור של 16% .
הנושא המוביל במשטרה בשנת הדו"ח הוא נושא השכר. ואחריו – הנושא של יחסי מפקד-פקוד. קיימת אי שביעות רצון בנושא השכר בקרב אוכלוסיית הנגדים והקצונה הזוטרה , בעיקר ברמת הקצונה בדרגת פקד.
בשב"ס הנושא המוביל הנו – תנאי שירות ושכר ולאחר מכן יחסי מפקד-פקוד.
בשנת הדו"ח יש ירידה של 3% בשיעור הקבילות שנמצאו מוצדקות והוא עומד השנה על 33%. כאן יש להדגיש כי במשטרה הירידה הנה בשיעור של 4%. בעוד בשירות בתי הסוהר קיימת עלייה של 6% בשיעור הקבילות המוצדקות.
במשטרה מספר הרב ביותר של הקבילות התקבל מהמשרתים במשמר הגבול ומתחתם נמצא המחוז הצפוני.
בשירות בתי הסוהר המספר הרב ביותר של הקבילות התקבל ממחוז דרום ולאחריו מחוז צפון ומחוז מרכז- בפער מזערי ביניהם.
8% מכלל הקבילות במשטרה הוגשו על ידי שוטרי חובה הממלאים את שירותם הסדיר בשורות משמר הגבול ובשורות יחידות מסוימות במשטרת ישראל (שח"ם). שוטרי החובה מהווים 21% מכלל הסד"כ המשטרתי. בעניין זה יש עליה של 4% בשיעור קבילות משרתי החובה.
3% מהקבילות של סוהרים התקבלו מסוהרי חובה, המהווים 12% מכלל סד"כ שב"ס. קיימת עלייה של 1% בשיעור קבילות סוהרי החובה בהשוואה לנתוני שנת 2008.
במהלך שנת העבודה הביא הליך הבירור למספר תיקונים מערכתיים ועקירת ליקויים רוחביים:
כך הוסדר נושא תגמולם של שוטרי חובה, לוחמים בפלוגה מסוימת במג"ב.נמצא כי הנמנים עם אותה פלוגה לא תוגמלו בתוספת לחימה, בכך הופלו לרעה בהשוואה לשוטרי חובה שמילאו משימות זהות ושהשתייכו לפלוגות אחרות של מג"ב.
תוקנה ופורסמה הנחייה שבאה להסדיר את ההכרה בתקופת שירות חובה בצה"ל בנח"ל (ארבעים חודש) במלואה. ולא רק שלושים ושישה חודשים מתוכה.
בשב"ס הביא בירור של קבילה להוצאת הנחייה שתבהיר ותמנע פגיעה בסוהר במהלך יישום עיקרון הרוטציה. הובהר כי אין להציב סוהר שהועבר לשרת בבית סוהר אחר , בתפקיד הנמוך מהתקן שנקבע לתפקיד אותו מילא בבית הסוהר ממנו הוא הועבר. עיקרון הרציפות נדרש למנוע פגיעה במעמדו ובסיכויי קידומו של סוהר שהועבר לתפקיד אחר במסגרת הליך הרוטציה עליו החליט נציב שב"ס.
כך גם נקבע הסדר לאישור קצובת נסיעה באותם מקרים חריגים כאשר אין בנמצא מענה שמאפשר לסוהר להגיע למקום שרותו בתחבורה ציבורית או בהסעה מאורגנת של שב"ס .
על מנת לטפל בפניות רבות של סוהרים תושבי הצפון , רבים מהם משתייכים לעדה הדרוזית והמבקשים לעבור ממקום שירותם בשב"ס במחוז המרכז לבית כלא בסמיכות קרובה יותר למקום מגוריהם הוקמה ועדה שתבחן את הבקשות ותעדף
אותם בהתאם לנסיבות האישיות והצרכים של כל אחד ואחד מהמבקשים על בסיס תבחינים אחידים. ההעברה תתאפשר על בסיס תקן פנוי ודירוג הוועדה.
עדיין עומד הצורך בהעמקת והטמעת תרבות אירגונית בנושא היחס לפקוד וכיבוד זכותו לפנות בקבילה כדי לברר את ענינו.
צילום: מיכאל פייגין
חזרה אל רשימת המאמרים »