שם הצלם: ישראל ביתנו

השבוע נחלנו, ציבור החוסכים לפנסיה והחוסכים בבנקים, כישלון חרוץ בהגנה על זכויותינו. הצעת החוק שלי לשינוי מבנה הרגולציה על המגזרים הפיננסיים- הוצאת אגף שוק ההון ממשרד האוצר וחלוקת הפיקוח לשניים, פיקוח על היציבות הפיננסית והפיקוח על הגנת הצרכן, התחרות והשקיפות, לא קיבלה את תמיכת וועדת השרים לחקיקה.

המשבר הכלכלי נתן לכולנו המחשה כואבת לחשיבות הפיקוח על המגזר הפיננסי ועורר סימני שאלה בנושא בעולם כולו, שהביאו לשינויים בלא מעט מדינות. המצב הקיים בישראל הינו פיקוח על כל מגזר בנפרד- המגזר הבנקאי, הפנסיוני ועל ההשקעות. מודל פיקוח זה הולך והופך לא רלוונטי ואף מזיק. לא רלוונטי, משום שהשוני בין מגזרי הפיקוח הולך ופוחת וכפל הרגולציה מביאה לעומס רב על המפוקחים. מזיק, משום שיש שוני בסמכויות החוקיות, בתקציבים ובעצמאות בין גופי הפיקוח השונים. העובדה כי אגף שוק ההון נתון לשליטה פוליטית של משרד האוצר היא הסוגיה הכואבת והמזיקה ביותר לצרכן, משום שקיים ניגוד עניינים בין האינטרס של משרד האוצר להביא לצמיחה כלכלית במשק על ידי הזרמת אשראי זול ובין האינטרס הצרכני לשמור כמה שניתן על כספי הפנסיה שלו בטוחים.

על מנת להבין את חשיבותו של המאבק צריך רק לקרוא את דו"ח קרן המטבע ואת סקירת ארגון ה-OECD על כלכלת ישראל לשנת 2010. "אנו ממשיכים להחזיק בדעתנו כי ישנה הצדקה להעביר את הפיקוח על המגזר החוץ בנקאי אל מחוץ למשרד האוצר כפי שנהוג במדינות ה-OECD, עם מספר אפשרויות טובות לגבי המקום אליו צריך לעבור, כולל האפשרות לעצמאות מלאה כפי שנבחרה ע"י מחצית ממדינות ה-OECD."

תחילת השבוע דווקא נראתה מבטיחה. לוועדת המשנה לביטוח בראשותי הגיע נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והודיע כי כאן מתחיל התהליך לשינוי המבנה הרגולטורי, תהליך אותו עובר העולם כולו במעבר למבנה הדו ראשי שמייחד רגולטור מלא להגנה על זכויותינו הצרכניות. אך הפוליטיקה הכניעה את ההיגיון ולחץ של משרד האוצר, שמפחד מסיבות פוליטיות צרות מהוצאת אגף שוק ההון משורותיו, טרפד את המהלך. ובוועדת השרים לחקיקה- האוצר ניצח- אך כלכלת ישראל וציבור החוסכים לטווח הארוך והקצר הפסידו.

במשך תקופה ארוכה נושא שינוי מבנה הרגולציה היה טאבו בדיון הציבורי הפתוח בישראל. מטרת הדיונים האחרונים הייתה לשבור את אותו טאבו ולנהל דיון פתוח, מקצועי וכנה על מודל הרגולציה הרצוי לישראל. סתימת הפיות של משרד האוצר מנעה תהליך זה. לצערי, מימד הזמן הוא אקוטי והדיון צריך לקרות עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. יש לזכור כי אנו מסכנים כאן 2 טריליון שקל, לא של כספי מדינה אלא של כלל החיסכון הציבורי. טובת הציבור הייתה צריכה לעמוד כנגד עיני משרד האוצר ולא אינטרסים פוליטיים צרים.  לרוע המזל, כנהוג במחוזותינו הפוליטיקה ניצחה את השכל הישר, לא משנה מי נפגע בדרך.

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), יו"ר וועדת המשנה לביטוח ושוק ההון