שם הצלם: מיכאל פייגין

השרים אישרו את הצעתו של השר אהרונוביץ' להתיר לשלול מאסירים את הזכות להיפגש עם עורכי דין לתקופה של חצי שנה, במקום שלושה שבועות כיום. השר נחוש להכליל בעתיד גם ארגוני פשיעה בחוק למרות התנגדות משרד המשפטים.

 
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק של השר לביטחון הפנים, יצחק אהרונוביץ', שתאריך באופן ניכר את משך התקופה שבה ניתן יהיה למנוע מאסיר ביטחוני החשוד בעבירות טרור להיפגש עם עורך דין. למרות שהטיוטה הראשונית הכלילה ע"י השר והשב"ס גם פעילות הקשורה לארגוני הפשיעה, התנגדו במשרד המשפטים, יחד עם זאת, השר, המשרד לביטחון פנים והשב"ס ימשיכו להיאבק להכליל בסנקציות גם פעילות הקשורה לארגוני פשיעה. בהמשך ינסו להכניס גם את סעיף ארגוני הפשיעה למרות ההתנגדות.  

פקודת בתי הסוהר תוקנה ב-2005 באופן המאפשר למנוע או להפסיק כליל את הפגישות בין אסירים ביטחוניים לבין פרקליטיהם, בנסיבות שבהן מתעורר חשד ממשי כי הדבר יאפשר לחשודים לבצע עבירה שנשקפת ממנה סכנה לביטחונם שלהם, של הציבור או של המדינה.  

לפי ההצעה שתעלה לדיון, יוכל בית המשפט למנוע מאותם אסירים מפגש למשך תקופה מירבית של חצי שנה - במקום 21 ימים בלבד, כפי שנהוג כיום - כל עוד התקופה המצטברת אינה עולה על שנה.

(השינויים המלאים בזמנים - מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפרק זמן שלא יעלה על 96 שעות, במקום 24 שעות כיום; נציב בתי הסוהר רשאי, בהסכמת פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 14 יום, במקום 5 ימים כיום; בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה בכל פעם, במקום 21 יום כיום, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שנה)

לשכת השר:

"השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' הניח את הצעת החוק לדיון בעקבות מידע שהתקבל במערכת הביטחון המעלה חשש כי עורכי דין ניצלו את תפקידם כדי לקדם ביצוע של עבירות ביטחוניות וכדי לסייע בתכנון ובתיאום שלהן". על פי מידע והערכות מודיעיניות ניתן להצביע על מקרים של  עורכי דין מסויימים שקיים חשש ממשי שהם מנצלים את האפשרות שניתנת להם להיכנס לבתי הכלא לצורך מתן שירות מקצועי לאסירים לצורך ביצוע תיאום פעילות הקשורה לארגון טרור. נוסח הסעיף היום אינו מאפשר למנוע פגישות מהעילה הזו, למרות הסיכון הטמון בקיום פגישות שיש חשש המבוסס על מידע והערכות מודיעיניות כי זוהי תכליתו"  
 
 
מצורף תזכיר החוק המלא:

זכותו של אסיר להיוועץ עם עורך דין, בתנאי חיסיון, היא זכות אשר אין עורר על מעמדה ועל חשיבותה. זכות ההיוועצות עם עורך דין, נועדה לצורך קבלת שירות מקצועי.

בנסיבות שבהן מטרת הפגישה אינה קבלת שירות מקצועי, ומטרתה לאפשר ביצוע עבירה - לא עומדת לאסיר הזכות לקיים פגישה עם עורך דין בתנאי החיסיון.

בשנת 2005 תוקנה פקודת בתי הסוהר (תיקון תשס"ה, ס"ח 2014, עמ' 701), כך שניתן יהיה למנוע או להפסיק פגישותיו של אסיר עם עורך דינו בנסיבות בהן יש "חשד ממשי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו".  

בשנים האחרונות, הסתבר על בסיס מידע והערכות של הגורמים המקצועיים בשירות בתי הסוהר כי העילות למניעת הפגישה כקבוע בחוק, והתקופות המירביות למניעה, אינן משקפות את הסיכונים הקיימים ואינם מאפשרות הלכה למעשה לרשויות הביטחון ובתי הסוהר למנוע מפגשים אשר קיים חשש ממשי שהם משמשים לצורך תכנון עבירות, ופגיעה בביטחון המדינה, על דרך העברת מסרים בין גורמים שונים בתוך בתי הסוהר, ומחוצה לו. על פי מידע והערכות מודיעיניות ניתן להצביע על מקרים של  עורכי דין מסויימים שקיים חשש ממשי שהם מנצלים את האפשרות שניתנת להם להיכנס לבתי הכלא לצורך מתן שירות מקצועי לאסירים לצורך ביצוע תיאום פעילות הקשורה לארגון טרור. נוסח הסעיף היום אינו מאפשר למנוע פגישות מהעילה הזו, למרות הסיכון הטמון בקיום פגישות שיש חשש המבוסס על מידע והערכות מודיעיניות כי זוהי תכליתו.  

לפיכך מוצע להוסיף עילה שתצדיק החלטה בדבר מניעת הפגישה עם האסיר,  אם קיים חשש ממשי  שתכליתה של הפגישה היא לצורך תיאום פעילות של ארגון טרור, תיאום פעילות בין אסירים החברים בארגון או תיאום פעילות של אסירים כאמור לבין גורמים מחוץ לכלא, אשר יש יסוד לחשש שהוא קשור לפעילות של ארגון טרור.

ויובהר -  אין במניעת הפגישה עם עורך דין מסויים כדי לפגוע בזכותו של האסיר לייצוג או להיוועצות עם עורך דין, אלא ההגבלה מתייחסת רק לעורך דין מסויים שהחשד הממשי מתייחס אליו. ההגבלה המוצעת בהקשר זה היא ראויה ומידתית נוכח הסיכון הצפוי מפעילות אפשרית של ארגוני טרור במסגרת בתי הסוהר או במסגרת תיאומים עם גורמים בתוך בית הסוהר עם גורמים מחוצה לו.  

בנוסף, המידע שבגינו נמנעת פגישה אינו מידע הנתון לשינויים תכופים. מדובר במידע המבסס חשש ממשי, כקבוע בחוק  על אופן התנהלותו של עורך דין מסוים למול ואסירים מסוימים. מדובר בסוג התנהגות וסוג של הערכת סיכון שאיננו משתנה בפרק זמן קצר ועל

כן מוצע לקבוע פרקי זמן ארוכים יותר בהתייחס לכל רמה של החלטה, באופן הבא:

מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפרק זמן שלא יעלה על 96 שעות, במקום 24 שעות כיום; נציב בתי הסוהר רשאי, בהסכמת פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 14 יום, במקום 5 ימים כיום; בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה בכל פעם, במקום 21 יום כיום, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שנה.

כמובן, כי אם נשתנו הנסיבות, ראוי אף ראוי כי הפגישה תותר. יש לזכור כי על החלטת מנהל בית הסוהר או נציב שירות בתי הסוהר, עומדת לאסיר האפשרות לעתור לבית המשפט בכל עת.   

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

הוספת עילות למניעת מפגש בין אסיר לעורך דין (סעיפים 1, 2)- מוצע להוסיף עילות למניעת מפגש בין עורך דין לבין אסיר או קבוצת אסירים, אשר עניינן מפגש לשם תיאום פעילות של ארגון טרור, תיאום פעילות בין אסירים החברים בארגון או תיאום פעילות של אסירים כאמור לבין גורמים מחוץ לכלא, אשר יש יסוד לחשש שהוא קשור לפעילות של ארגון טרור.

הארכת משך התקופות מניעת המפגש (סעיף 2) –  מוצע להאריך את פרקי הזמן למניעת המפגש בין עורך דין ואסיר, וזאת בהתאם לדרג המחליט . כן מוצע להאריך באופן משמעותי את סמכות בית המשפט למנוע מפגש בין עורך דין לאסיר.   

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 1, 45א לפקודת בתי הסוהר התשל"ב-1971.
 
 

    ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המנהלי

לא צפוי שינוי בהיבט התקציבי או  המנהלי.

ו. הופץ תזכיר חוק ביום 29.11.09

לתזכיר התקבלו הערות מהאגודה לזכויות האזרח, לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית. תמצית ההערות הינה:

   1. ההצעה הינה קיצונית ביחס לתופעה השולית של ניצול המפגשים, אינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת ופוגעת בציבור עורכי הדין; ההסדר המוצע מתייחס לתיקון לחוק אשר נדון בשנת 2005 והוכרע ע"י המחוקק  למעט אמירות כלליות אשר אינן מעוגנות בנתונים, אין בתזכיר כל התייחסות לשינוי נסיבות שחל מאז דיונים אלה ואשר יש בו כדי להצדיק את ההרחבות המבוקשות
   2. הכלים המשפטיים הנוכחיים מספיקים; ככל שיש פעולות תיאום אשר אינן אסורות היום בדין הפלילי, דרך המלך היא להציע תיקוני חקיקה לקביעת איסורים פליליים, ולקיים עליהם דיון ציבורי.
   3. התזכיר יוצר פגיעה בזכותו של האסיר לייצוג או להיוועצות עם עורך דין, מהטעם שההגבלה מתייחסת רק לעורך דין מסוים שהחשד מתייחס אליו, אך בפועל, החלטת מניעת מפגש מתבססת ברובם המכריע של המקרים על הערכות המתמקדות באסיר עצמו, תשמשנה אותן הערכות כבסיס למניעת מפגשים של האסיר גם עם עורכי דין נוספים עמם יבקש להתייעץ. הפגיעה בזכות ההיוועצות והייצוג היא חמורה שבעתיים כאשר מדובר בעצורים עד תום ההליכים שמשפטם עדיין מתנהל
   4. מניעת מפגש בין אסירים לבין עו"ד על סמך ראיות מנהליות, הינה צעד קיצוני שיש לנקוט בו במשורה, ונוצר חשש כי תכליתו של התזכיר לאפשר לשב"ס להטיל מגבלות על סמך הערכות כלליות, אשר אינן מבוססות על מידע קונקרטי.
   5. הרחבת תקופות המניעה נעשית במידה משמעותית ומרחיקת לכת. אין כל הצדקה לבטל את הצורך במעורבות שיפוטית מיידית. גם הרחבת העילות וגם הערכת התקופות אינה עומדת במבחנים חוקתיים.

 

בעקבות ההערות נבחן ההסדר שהוצע בתזכיר החוק שהופץ . עילת המניעה המתייחסת לארגוני פשיעה נמחקה ופרקי הזמן למניעה על ידי גורמים מינהליים קוצרו משמעותית.  

המשנה ליועמ"ש לממשלה (פלילי) סמכה ידיה על נוסח טיוטת החוק.

ו.  להלן נוסח החוק המוצע ודברי ההסבר

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תיקון מס'...)(מניעת פגישת אסיר עם עורך דין)
            בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב-1971,
תיקון סעיף 1     

   1.

    אחרי הגדרת "אסיר שפוט " יבוא:
            "ארגון  טרור" -  כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור התשס"ה-2005 1 , ולרבות ארגון טרור מוכרז כהגדרתו באותו חוק;
תיקון סעיף 45א     2.     (א) בסעיף  קטן (ב)
            1.     במקום "תאפשר" יבוא  " תאפשר אחת מאלה:"
            2.     הפיסקה המתחילה ב"ביצוע עבירה" עד "בטחון בית הסוהר תסומן (1),;
            3.     במקום  "או עבירת בית סוהר " יבוא " (2) עבירת בית סוהר.".
            4.     אחרי "סדרי בית הסוהר וניהולו" יבוא :
                  "(3) העברת מידע בין אסירים או בינם ובין גורמים מחוץ לבית הסוהר, והכל כשיש חשש שהעברת המידע קשורה לפעילות של ארגון טרור או מוכוונות על ידו."
            (ב)  בסעיף קטן (ג):
                  

   1. במקום "24 שעות" יבוא " 96 שעות. במניינן לא יבואו שבתות ומועדים";

                  

   2. אחרי "בהסכמת פרקליט מחוז" יבוא "או משנה לפרקליט המדינה";

                  

   3. במקום "5 ימים" יבוא "14 ימים".

            (ג) בסעיף קטן (ז) במקום "21 ימים " יבוא "ששה חודשים" ובמקום "שלשה חדשים" יבוא "שנה".
            (ד) בסעיף קטן (ח) במקום "שלשה חדשים" יבוא "שנה".
 

דברי הסבר

זכותו של אסיר להיוועץ עם עורך דין, בתנאי חיסיון, היא זכות אשר אין עורר על מעמדה ועל חשיבותה. זכות ההיוועצות עם עורך דין, נועדה לצורך קבלת שירות מקצועי. בנסיבות שבהן מטרת הפגישה אינה קבלת שירות מקצועי, ומטרתה לאפשר ביצוע עבירה - לא עומדת לאסיר הזכות לקיים פגישה עם עורך דין בתנאי החיסיון.

בשנת 2005 תוקנה פקודת בתי הסוהר (תיקון תשס"ה, ס"ח 2014, עמ' 701), כך שניתן יהיה למנוע או להפסיק פגישותיו של אסיר עם עורך דינו בנסיבות בהן יש "חשד ממשי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו".  

בתקופה שעברה מאז תיקון החוק, הסתבר על בסיס מידע והערכות של הגורמים המקצועיים בשירות בתי הסוהר כי העילות למניעת הפגישה כקבוע בחוק, והתקופות המירביות למניעה, אינן משקפות את הסיכונים הקיימים ואינם מאפשרות הלכה למעשה לרשויות הבטחון ובתי הסוהר למנוע מפגשים אשר קיים חשש ממשי שהם משמשים לצורך תכנון עבירות, ופגיעה בבטחון המדינה, על דרך העברת מסרים בין גורמים שונים בתוך בתי הסוהר, ומחוצה לו. על פי מידע והערכות מודיעיניות ניתן להצביע על מקרים של  עורכי דין מסוימים שקיים חשש ממשי שהם מנצלים את האפשרות שנתנת להם להכנס לבתי הכלא לצורך מתן שירות מקצועי לאסירים  לצורך ביצוע תיאום פעילות הקשורה לארגון טרור. נוסח הסעיף היום אינו מאפשר למנוע פגישות מהעילה הזו, למרות הסיכון הטמון בקיום פגישות שיש חשש המבוסס על מידע והערכות מודיעיניות כי זוהי תכליתו.  

לפיכך מוצע להוסיף עילה שתצדיק החלטה בדבר מניעת הפגישה עם האסיר,  אם קיים חשש ממשי  שתכליתה של הפגישה היא לצורך תיאום פעילות של ארגון טרור, תיאום פעילות בין אסירים החברים בארגון או תיאום פעילות של אסירים כאמור לבין גורמים מחוץ לכלא, אשר יש יסוד לחשש שהוא קשור לפעילות של ארגון טרור. ויובהר אין במניעת הפגישה עם עורך דין מסויים כדי לפגוע בזכותו של האסיר לייצוג או להוועצות עם עורך דין, אלא ההגבלה מתייחסת רק לעורך דין מסויים שהחשד הממשי מתייחס אליו. ההגבלה המוצעת בהקשר זה היא ראויה ומידתית נוכח הסיכון הצפוי מפעילות אפשרית של ארגוני טרור במסגרת בתי הסוהר או במסגרת תיאומים עם גורמים בתוך בית הסוהר עם גורמים מחוצה לו.  

בנוסף, המידע שבגינו נמנעת פגישה אינו מידע הנתון לשינויים תכופים. מדובר במידע המבסס חשש ממשי, כקבוע בחוק  על אופן התנהלותו של עורך דין מסוים למול ואסירים מסוימים. מדובר בסוג התנהגות וסוג של הערכת סיכון שאיננו משתנה בפרק זמן קצר ועל כן מוצע לקבוע פרקי זמן ארוכים יותר בהתייחס לכל רמה של החלטה, באופן הבא:

מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפרק זמן שלא יעלה על 96 שעות, במקום 24 שעות כיום; נציב בתי הסוהר רשאי, בהסכמת פרקליט המדינה או המשנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 14 יום, במקום 5 ימים כיום; בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה בכל פעם, במקום 21 יום כיום, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שנה.

כמובן, כי אם נשתנו הנסיבות, ראוי אף ראוי כי הפגישה תותר. יש לזכור כי על החלטת מנהל בית הסוהר או נציב שירות בתי הסוהר, עומדת לאסיר האפשרות לעתור לבית המשפט בכל עת.