שם הצלם: Йоси Замир

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' כינס הבוקר דיון מיוחד בהשתתפות ראש אגף חקירות וראש אג"ם, על איומי אישי ציבור והוחלט על שורה של מהלכים על מנת לצמצם את התופעה של איומים על אישי ציבור. המהלכים ממומנים ע"י תקציב של 20 מיליון ₪ (באוקטובר בלבד הושקעו 1,300,000 באמצעי מיגון פיזיים וטכנולוגיים)

לשכת השר אהרונוביץ' :

"האלימות נגד שופטים ואנשי ציבור שונים היא חציית קו חמורה. נגביר את האבטחה, ונהיה תקיפים וחסרי פשרות אל מול כל אדם שיעלה בדעתו לפגוע בשלטון החוק".  

"למרות שהתופעה מוכרת שנים רבות, החלטנו לנעלות הילוך לצמצום התופעה. הגברת הצעדים כנגד תופעת האיום על אנשי ציבור, תביא לחשיפת מקרים נוספים בשלב הראשוני כיוון שהדיווחים יעלו בהתאם".

"הגברת התקציב לסלי האבטחה מהווה "דלק ראשוני" למהלך כי ככל שירדו המאוימים עקב הפעולות הנחרצות ובתוספת הכנסת ראשי משפחות הפשע מאחורי סורג ובריח דבר שרק יגדל, יילך ויפחת הצורך בסל אבטחה גדול".
 

הנתונים – סה"כ 126:

שוטרים – 61. (עלייה)

שופטים – 5. (ירידה)

ראשי רשויות – 29.(עלייה – בעיקר במגזר הערבי)

פרקליט – 1.(אותו דבר)

ח"כים – 6 (עלייה)

אחרים – 19. (ירידה – בעיקר עובדי ציבור)

57 כתבי אישום

182  תיקים נפתחו
 

הנתונים לפני חצי שנה – סה"כ 122:

שוטרים – 57.

שופטים – 7.

ראשי רשויות – 21.

פרקליט – 1.

ח"כים – 5.

אחרים – 31.
 

הרקע לאיומים

    * יריבות פוליטית בין מועמדים לראשות העירייה או מועצה.
    * חוסר שביעות רצון המאיימים רובם עבריינים מאכיפת חוקי עזר עירוניים ע"י הרשות .
    * אי עמידה בציפיות /אי קיום הבטחות  מצד ראש הרשות לתומכיו.
    * סכסוכי חמולות .
    * התנגדות למינויים של ראשי ועדות קרואות אשר מתמנות ע"י משרד הפנים .
    * מחלוקת בין חילוניים לדתיים ,ערבים ליהודים וכו'

 
 

בעיקרון גבולות הגזרה הם:

    * החלטת ממשלה והחוק להסדרת ביטחון התשנ"ח 1998.
    * הטיפול בשוטרים מאוימים.
    * הנחיית גופים ציבוריים לביצוע פעולות אבטחה לאיש ציבור שמאוים על רקע תפקידו.
    * הקצאת תשומות נוספות לרבות פעולות סיכול מודיעיניות וחקיקתיות וכמו כן פעילות אבטחתית מונעת (סריקות חבלן, ביצוע סיורי ניידת) מעבר לאמצעי האבטחה שנקט הגוף בו עובדת הדמות המאוימת.

 

הגופים שמונחים ע"י המשטרה הם:

    * משרדי ממשלה.
    * רשויות וחברות ממשלתיות.
    * חברות ממלכתיות.
    * כנסת ישראל.
    * בתי המשפט.
    * רשויות מוניציפאליות.

 

ישנם כמה רמות טיפול (ע"פ רמת האיום) – כמובן שאין מדובר במאוימים עצמם אלא רק בקריטריונים:

ארציות:

    * רשות מחוקקת (ח"כים).
    * רשות שופטת בכירה: שופטי העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזי והשלום.
    * נושאי משרה ממלכתית בכירה: יועמ"ש הממשלה, פרקליט המדינה, רבנים ראשיים, מבקר המדינה, סגני שרים.
    * שוטרים מדרגת נצ"מ ומעלה.

 

מחוזיות:

    * נבחרי ציבור – ראשי רשויות ומועצות.
    * עובדי ציבור בכירים: שופטים, פרקליטים, מנכ"לי משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
    * עובדי ציבור: עובדי ממשלה, עובדי מערכת אכיפת החוק והמשפט, עובדי רשויות מקומיות.
    * שוטרים – עד דרגת סנ"צ כולל.

 

השר קבע מענה מוסדר לכל אירוע שכזה:

    * מענה מודיעיני – ניתוח המידע והפעלת כלים לאיסוף – כמובן שהשיטות חסויות.
    * מענה חקירתי – פתיחה בחקירה דחופה לחשיפת העבריין.
    * מענה אבטחתי – ביצוע הערכת מצב, סיור שטח, תדרוך ותשאול המאוים, תדרוך הכוח המשטרתי, כתיבת תיק שטח וביצוע בקרה על אופן ביצוע האבטחה.
    * קביעת סל אבטחה פיזי.
    * הגדרת צרכים נוספים כגון ליווי פסיכולוגי.
    * בחלק מהאזורים יקומו צוותים מיוחדים ומפקדה משימתית לנושא.
    * ציוד חדיש לכוחות המשימה.
    * הגברת הסיכול ולא רק המעקב.
    * הגברת תשתית המעקב בשב"ס.

.

(כמובן שהם בדרגות איום שונות, זאת אומרת אם עבריין מתקשר מהכלא לאיים עליך, למרות שהוא מאחורי סורג ובריח זה נספר, או למשל פעיל ימין קיצוני שמאיים על ח"כים. זה לא רק מיכאל מור על השוטרים זה מיקס).