השבוע קרא חבר הכנסת חמד עמאר (ישראל ביתנו) למשרד האוצר, לשקול פעם נוספת את העלאת מס הדלק.
חה"כ עמאר אמר כי, בשעה שמשרד האוצר עוסק בחלוקת עוגת התמלוגים מרווחי הגז והנפט, רווחים שנכון שלרגע זה קיימים רק בתיאוריה, ושדרוג מעמדנו למעצמת אנרגיה עולמית, אנחנו עדים לגל של התייקרויות, אשר גורם לנזק כבד, במיוחד למעמד הביניים הנושא על עצמו את כל עול הגזירות.
הגזירה האחרונה של עליית מחירי הדלק עליה התבשרנו בימים האחרונים, אומר חה"כ עמאר, מביאה עמה שיא חדש, שיא של כל הזמנים במחיר הבנזין לצרכן, כך שנכון להיום מחיר לליטר דלק עומד על 7.14 ₪.
מדובר במצב, בו על כל שקל שאנחנו משלמים עבור ליטר בנזין, המדינה בעצם מקבלת 56 אגורות. זהו אבסורד לשמו, במקום שהמדינה תזרים חמצן לפעילות הכלכלית ותאפשר ניידות לתושבים, היא בעצם גורמת לשיתוקם. המצוקה אליה נקלע מעמד הביניים לא מסתיימת בעליית מחירי הדלק, היא ממשיכה גם בעליות תלולות של מצרכים בסיסיים כמו מים, שזינקו ב-33%, בתוך שנתיים בלבד.
ואם לא די בכך, אז נוסף לעליות במחירי הדיור ויוקר המחיה (עלייה ב 9.3% ב 2009 וב 14% ב 2010, לפי נתוני הלמ"ס), מתווספים היום גם עלויות בלתי מבוטלות במס הארנונה, זאת מעבר להתייקרות האוטומטית מדי שנה של המס בכ-1.4%.
אני מבין את הצורך של הממשלה לשמור על הקופה הציבורית ולממן שירותים חיוניים ברמה נאותה לאזרח, ציין חה"כ חמד עמאר בפני חברי הכנסת, אולם אסור שהדבר יתבצע על חשבון אותם האנשים שגם היום חלק ניכר משכרם הולך לתשלום המסים. היכולת לחיות בכבוד כוללת בתוכה לא רק את הזכות לקורת גג ולהתנייד ממקום למקום, אלא גם את הזכות להתקלח, מבלי שעלות המקלחת תבוא על חשבון תשלום חוג לילד.
חה"כ חמד עמאר פנה לשר האוצר בבקשה לא להעלות את מחיר הדלק, וציין כי אין זה כורח המציאות. מחיר חבית נפט היום (בסביבות התשעים דולר) אינה מצדיקה העלאה כה דרמטית של מס הדלק. עובדה, שכבר היו זמנים בהם מחיר חבית נפט הרקיעה שחקים למעל מאה וחמישים דולר, ועדיין מחיר ליטר בנזין נשמר ברמה הסבירה שלו