שם הצלם: מיכאל פייגין

הביקורת בערוצי הטלוויזיה בישראל על ראשי המפלגות המתמודדים בבחירות 2009 הייתה עניינית לגבי כל אחד מן המועמדים, למעט כלפי יושב-ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שהותקף באופן מטעמים אידיאולוגיים. כך עולה ממחקר חדש שנערך בידי פרופ' וימן ופרופ' צפתי מהחוג לתקשורת יחד עם ד"ר תמיר שפר מהחוג לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית.

על-פי המחקר, ציפי לבני עצמה ספגה יותר ביקורת (42.3%) מאשר בנימין נתניהו (40.3%). הביקורת האישית לגבי אהוד ברק הייתה נמוכה במעט (36.6%) ולגבי אביגדור ליברמן גבוהה (55.5%).

בעוד שליברמן ספג ביקורת לא-עניינית, נתניהו עצמו בוקר בעיקר על אי-התאמה וכשלונות העבר (כ-40% מכלל הביקורת) ועל חוסר אמינות ושימוש בגימיקים וספינים (32%) ואילו לבני בוקרה בעיקר על חוסר ניסיון ואי-התאמה (44%) ועל חוסר אמינות ושימוש בגימיקים וספינים (23%). חוסר האמינות והשימוש בגימיקים וספינים היה המאפיין הביקורתי העיקרי על ברק (45% מכלל הביקורת) ואילו אצל ליברמן כאמור הייתה זו הביקורת בנושאי אידיאולוגיה (45%).

עופרת יצוקה לא הצילה את קדימה

הסיקור הטלוויזיוני של בחירות 2009 כלל סיקור כמעט מאוזן לחלוטין של מפלגת הליכוד ומפלגת קדימה, כולל כמות הכתבות, כמו הכתבות הביקורתיות, סוגי הביקורת השכיחים ועוד,

"למרות הקרבה של בחירות 2009 למבצע 'עופרת יצוקה', מפלגת השלטון באותה תקופה, שהייתה זו שיצאה למבצע, לא זכתה לסיקור רב יותר ממפלגת האופוזיציה, שמתחה ביקורת על התנהלות המבצע", ציינו עורכי המחקר.

במחקר, ביקשו החוקרים לבדוק את השפעת הסמיכות של "עופרת יצוקה" על הסיקור בטלוויזיה של מערכת הבחירות של 2009, שהתקיימו חודשים ספורים לאחר תום המבצע. המחקר כלל ניתוחי תוכן של שידורי החדשות בערוצים 1, 2 ו-10 החל מיום הפסקת האש (ה-18 בינואר) ועד לבחירות, שלושה שבועות לאחר מכן. לאחר מכן הושוו נתונים אלה לניתוחי תוכן דומים שנערכו לגבי הסיקור של חמשת מערכות הבחירות הקודמות (2006, 2003, 2001, 1999 ו-1996).

יתרון קל לליכוד

לדברי החוקרים, על-פי הידע הקיים בתחום, כלי התקשורת נוטים להקדיש את מירב תשומת הלב החיובית למפלגות ולמועמדים שלקחו חלק פעיל בעימות, ולהמעיט בסיקור חיובי של מי שהתנגד או מתח ביקורת על התוכנית, זאת בהתאם להשפעה של "ההתכנסות סביב הדגל". למרות זאת, הממצאים מלמדים על סיקור מאוזן ושווה כמעט לחלוטין אם יתרון קל דווקא למפלגת האופוזיציה באותה תקופה - הליכוד. מספר הידיעות החדשותיות שבהן הוזכרה קדימה, שניהלה את המבצע, עמד על 98 ידיעות כשהליכוד, שאנשיו ביקרו את ניהול המלחמה, הוזכרו ב-122 ידיעות חדשותיות. מפלגת העבודה, ששר הביטחון במהלך המבצע הגיע ממנה, הוזכרה רק ב-64 ידיעות חדשותיות לעומת ישראל ביתנו, שלא לקחה חלק במבצע והוזכרה ב-66 ידיעות חדשותיות.

ישראל ביתנו - המבוקרת ביותר

לדברי החוקרים, כמות ידיעות אינה מספיקה כדי לבדוק איזון, ולכן הם הישוו את כמות הכתבות הביקורתיות על כל מפלגה. מהממצאים התברר כי אחוז הכתבות הביקורתיות על הליכוד וקדימה היה זהה - 59% מכלל הכתבות החדשותיות שעסקו בהן היו בעלות אופי ביקורתי. מפלגת העבודה נהנתה מאחוז ביקורתי דומה, כשרק האחוז הביקורתי לגבי ישראל ביתנו היה גבוה הרבה יותר - 83% מהכתבות היו ביקורתיות.

"הקרבה של 'עופרת יצוקה' לבחירות 2009 לא סיפקה למפלגת השלטון סיקור נרחב וחיובי יותר. נראה שהסיבה לכך נובעת מהעובדה שראש הממשלה המכהן באותה תקופה לא התמודד על כהונה נוספת. עושה הרושם כי בהעדר יתרון החדשותיות המוענק לראש הממשלה, מאבדת מפלגת השלטון יתרון זה והתקשורת מחלקת את הסיקור בהתאם להצלחת המפלגות בסקרים", סיכמו החוקרים.