שוברים שתיקה – ארגון של חיילים משוחררים האוספים עדויות על חיילים אשר שירתו ביחידות צה"ל השונות במהלך האינתיפאדה השנייה.  בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" פרסם הארגון חוברת עדויות במטרה לפגוע באמינות הגרסאות הצה"ליות הרשמיות. ביקורת רבה נמתחה על עדויות אלה ונטען כי העדויות מבוססות על שמועות ומפקד חטיבת גולני אף סיפר כי אחד החיילים, איש מילואים שסיפר על שימוש בנוהל "מגן אנושי", כלל לא היה בשירות פעיל באותה תקופה.  

אתאג'ה – נוסד בשנת 1995. מצהיר על עצמו כארגון פלסטיני וכ"אגודה המייצגת של הארגונים הלא ממשלתיים הפלסטיניים בישראל (ביניהם עדאללה, עמותת הגליל, מרכז אעלאם והעמותה הערבית לזכויות אדם). מנכ"ל הארגון לשעבר אמיר מח'ול הורשע בעבירות ריגול וריגול חמור, מגע עם סוכן חוץ וקשירת קשר לסייע לאויב. מאז 2004 לא הגיש הארגון דו"חות כספיים לרשם העמותות. פעילויות הארגון כוללות הפצת כרוזים, ארגון כנסים בינלאומיים וניהולם, ופעילויות חרם על ישראל במסגרת ארגון BDS שמטרתו קידום חרם נגד ישראל. כמו כן, הארגון היה משתתף פעיל בפורום הארגונים הלא ממשלתיים של ועידת דרבן בשנת 2001 וארגן את החברה האזרחית הפלסטינית לקראת ועידת דרבן השניה בז'נבה באפריל 2009. במסגרת הפעילות של הארגון הופץ כרוז הקורא להחרים את חברת התמרוקים הבינלאומית L'Oreal משום שבנתה מפעל ב"עיירה הישראלית מגדל העמק בגליל התחתון. התנחלות מגדל העמק הוקמה בשנת 1952 על אדמות ששייכות לכפר הפלסטיני שטוהר אתנית".  

עדאללה – מטרותיו המרכזיות השגת שוויון במישור הזכויות האינדיבידואליות והקולקטיביות למיעוט הערבי במדינת ישראל. הארגון פונה לערכאות בינלאומיות שונות ודוגמא בולטת לפעילות שכזו היא השתתפותן של נציגות מטעם עדאללה עו"ד סאוסן זהר ורינת רוזנברג בדיוני ועדת האו"ם לביעור האפליה הגזעית שהתקיימו במרץ 2007. הארגון מקדם דמוניזציה של ישראל ואף כינה את פעולות צה"ל "פשעי מלחמה", ואת מדיניות ישראל "אפרטהייד". הארגון השתתף כחוקר, כיועץ וככותב במחקר של מכון דרום אפריקאי שקבע כי ישראל מקיימת אפרטהייד וקולוניאליזם בשטחים.  

פרופיל חדש –  פועל לעידוד צעירים להשתמט משירות צבאי.  

יש דין – מטרתו ליצור שיפור מבני ארוך טווח במצב זכויות האדם בשטחים. פועל באמצעות איסוף והפצת מידע אודות פגיעה בזכויות אדם...הארגון עושה שימוש ברטוריקה ובמתודולוגיה המקדמות את הנרטיב הפלסטיני בסכסוך, ועבודת הארגון הופכת לכלי בידי ארגונים המקדמים את "אסטרטגיית דרבן" ומנסים לצאת נגד ישראל בפורומים בינלאומיים. במסגרת זו הארגון מקיים קמפיינים מיוחדים לדיפלומטים כדי להגביר את הלחץ על ישראל.  

וועדות חקירה פרלמנטאריות 

• מאז כינון הכנסת הראשונה ועד היום הוקמו 25 ועדות חקירה פרלמנטאריות בנושאים שונים. ב- 7 מתוכם כיהנו יו"ר מטעם הליכוד.
• בכנסת ה- 16 (22.6.06) עברה בכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטארית לבדיקת האירועים בעמונה (ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כעשרת אלפים שוטרים וחיילים לעמונה, כדי להרוס את הבתים ולאבטח את המשימה. מולם התבצרו בבתים למעלה מאלף פעילים, רובם בני נוער, שניסו ללא הצלחה למנוע את הרס הבתים. גילויי האלימות החריפים במאבק, משני הצדדים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה וכמות הפצועים במהלך יום הפינוי והריסת הבתים עלתה על כמות הפצועים בתוכנית ההתנתקות כולה. המאבק חולל סערה ציבורית. את האירועים האחרונים והתנהגות המשטרה בדקה ועדת חקירה פרלמנטרית, שסיימה את עבודתה בהגשת דו"ח ביניים חריף לפני הבחירות במרץ 2006)

היוזמה היתה של ח"כ גדעון סער יו"ר סיעת הליכוד באותה עת. בנימין נתניהו וחברי סיעת הליכוד הצביעו בעד. יובל שטייניץ כיהן כיו"ר הוועדה.

• בכנסת ה- 18 (24.6.09) הגיש ח"כ אחמד טיבי הצעה להקים מחדש את ועדת החקירה הפרלמנטארית בנושא העסקת ערבים בשירות הציבורי. מיכאל איתן וזאב אלקין הצביעו בעד.
• מנגד בשנת 2005 (2.3.05) הגיש ח"כ יורי שטרן ז"ל הצעה לכלול בסדר יומה של מליאת הכנסת הצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת ייצוג יוצאי ברית המועצות בשירות הציבורי ובתפקידים בכירים בשאר המערכות. סיעת הליכוד ובנימין נתניהו הצביעו נגד.