תמיד ישנו עימות המכתיב את סדר היום הבינלאומי. היום העימות הוא בין שתי ציביליזציות. אין תגובות מספיק חריפות והחלטיות למעשים ולמהלכים של האסלאם הרדיקלי. פעם היו סכסוכים לאומיים אך כיום הסכסוכים הם על מלחמות דת. ישנו אלמנט נוסף ומסוכן מאוד בו השחקנים בזירה הבינלאומית אינם רציונאליים, לדוגמת אל- קעידה וארגוני טרור נוספים שחיים בכדי למות ולא בכדי לחיות, דבר המנוגד לכל הגיון אנושי. גם ברצועת עזה היגיון זה מקובל, והוכחה לכך שישנה הצהרה ברורה למלחמת חורמה כנגד מדינת ישראל.

וידאו

בנושא הרשות הפלסטינית – עשינו כל שניתן ב-16 השנים אחרונות בכדי להשיג הסכם, אך לשווא. אפשר למנות את הוועידות והוויתורים אותם ישראל עשתה ובכל זאת אין הסכם. מקמפ דיוויד עם ברק ועד אנאפוליס עם אולמרט, כאשר בתווך עוד רבים וטובים. דבר לא השתנה עוד מהחלטת האו"ם ב-1947. הפלסטינים בשלהם מתנגדים לכל פשרה ולכל הצעה. גם כיום , גם הטענה שהשותפים הקואליציוניים של ראש הממשלה לא מאפשרים לו לחדש את השיחות ולקדם את תהליך השלום הינה טעות ועיוות של המציאות. אפשר לשבת אך ללא תנאים מוקדמים.

בכדי להשיג שלום יציב והוגן יש לנהוג לפי סדר אחד ואחיד בלבד – ביטחון, כלכלה ואז שלום, כל סדר אחר של הדברים ישיג תוצאה שונה לחלוטין משלום. מאז כינונה של הממשלה, באפריל שנה שעברה, ביצענו מחוות רבות לרשות הפלסטינית החל מפינוי מחסומים וכלה בהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון. עיקרון ההדדיות לא חל מצדם של הפלסטינים.

ההבדל בינינו לבין השמאל הוא בכך שהם מעוניינים בשלום אוטופי ולא ריאלי באופן מיידי ועכשיו ללא כל דרך, בעוד אנו שואפים להשיג שלום יציב ומודעים לכל הבעיות ולא מתעלמים מהן. ללא מו"מ לא תקום מדינה פלסטינית גם בשנים הקרובות, שכן הרשות עוד תפסיד את השליטה בגדה לחמאס בדיוק כמו שהפסידה ברצועת עזה.

הבעיה הגדולה כיום היא איראן ומרוצה לפצצה גרעינית, דבר שיביא לאחריו מרוץ כלל אזורי לנשק גרעיני. חייבים לעצור את איראן.

שמענו את הצהרתו המרגשת של שר הביטחון ברק, שקרא לסורים לשבת למו"מ לשלום. מה שקיבלנו בתמורה הוא שתי הצהרות מאיימות הן משר החוץ הסורי והן מהנשיא אסד, המזהירות אותנו ממלחמה. זוהי חציית קו אדום מצד הסורים. על נשיא סוריה לדעת שבמלחמה הבאה הוא יפסיד הן את המלחמה והן את השלטון. נגמרו הימים בהם אין קורלציה בין הישג בשדה הקרב ובין המשך שלטון