שם הצלם: מיכאל פייגין

בדיון בועדת משנה לקידום וסיוע לתעשיות ההייטק בישראל , בראשות ח"כ אילטוב הוצגה התקדמות הפעילות של הצוות הבין משרדי לבחינת המחסור של כוח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשייה.  

בדיון בועדת משנה לקידום וסיוע לתעשיות ההייטק בישראל, שנערך היום בראשות ח"כ רוברט אילטוב, נדון הפער בכוח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשיית ההייטק. בדיון נכחו נציגי משרד ראש הממשלה – המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, משרד התמ"ת, המל"ג, הות"ת, משרד החינוך, משרד הביטחון , משרד לקליטת העליה ומשדד המדע.

חגי לוין, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, סקר את פעילות הצוות הבין משרדי מבחינת הנושא, בהשתתפות משרדי האוצר, התמ"ת והמל"ג. לדברי  מר לוין, הצוות העלה כי בתחומי הנדסת התוכנה והחומרה יש מחסור משמעותי במהנדסים. ככל הנראה קיים מחסור גם בתחומי הנדסת מכונות והנדסה אזרחית. בתחום מדעי החיים, לעומת זאת, ישנו עודף במהנדסים. עוד ציין מר לוין כי המחסור אינו חמור באופן שפוגע בחברות באופן מיידי , יחד עם זאת המחסור כבר מוביל להשפעות שליליות , דוגמת העליה בשכר  המהנדסים ופנייה של חברות למיקור חוץ. מר לוין  הביע  חשש כי אם לא יתבצעו צעדים לטיפול במחסור, הפגיעה  בחברות ובתעשייה תוחמר לאורך זמן.

מר לוין הביא סימוכין לתופעה בכך שכיום שכרו  של מהנדס תוכנה וחומרה בעל 5שנות ניסיון בישראל זהה לשכר דומה של מהנדס בארה"ב. לדבריו, על פי הנתונים שהוצגו לצוות, שכרו השנתי  הממוצע של מהנדס תוכנה וחומרה בישראל, עומד על 270 אלף ש"ח. מדובר בפער משמעותי לעומת משרות אחרות. שכרו השנתי של כלכלן למשל עומד על 125 אלף ש"ח.

מר לוין ציין כי קיים פער משמעותי בין קצב הצמיחה של התעשייה לקצב כניסת מהנדסים חדשים לתוכה . לדבריו, התעשייה מייצרת 7000 משרות חדשות כל שנה. ב- 2009 לעומת זאת, מספר הזכאים לבגרות עם   5 יחידות  מתמטיקה בציון של 85 ומעלה עמד רק על 6500. צעירים אינם תופשים את תחומי הנדסת התוכנה, החומרה והאלקטרוניקה כאטרקטיביים דיים. האוניברסיטאות מתקשות להרחיב את מספר הסטודנטים במקצועות הנ"ל. הצוות זיהה מספר מקומות לסגירת הפער: מהנדסים מבוגרים ("קשישי הייטק"), נשים, חרדים, בני מיעוטים ובוגרי המכללות. יחד עם זאת לדבריו הצוות עודנו מתלבט בסל הפתרונות הנדרש לצמצום הבעיה.  

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד  תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, הביעה חשש להמשך התחרותיות של התעשייה, נוכח העליה בשכר המהנדסים. וקס ציין כי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יסייע בשכנוע התעשייה לקלוט את מבוגרי ההייטק. במקביל, ציין כי יש לפעול להכשרת מבוגרי ההייטק לחזרה לתעשייה.

אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההייטק,  התייחסה לצורך לפעול בדחיפות לצמצום המחסור. לדבריה, תעשיית ההייטק רחוקה מלהיות מסכנה, אבל היא בסכנה. נדרש לפעול על מנת שהתעשייה, מחד תשכיל לקלוט לשרותיה בחזרה את קשישי ההיטק, ומאידך, להבטיח כי זרם חדש של מהנדסים יכנס לתוכה בתווך הבינוני והרחוק. על מנת לעודד את התהליכים הללו, נדרש לתת הטבות כלכליות מספיק אטרקטיביות כדגומת זו שיזם ח"כ רוברט אילטוב, במסגרת הצעת החוק לעידוד חיילים משוחררים מהפריפריה הסוציאו-אקונומית, לבחור בלימודי הנדסה או מדעים.

הגב' אלה מטלון, מנכ"לית פורום MIT, הציעה לבחון אפשרות של תוכנית ממשלתית להלוואות לסטודנטים, בדומה לנעשה במדינות אחרות בעולם.

ח"כ אילטוב הביע צערו על כך, שעבודת הצוות עדין לא הגיעה לסיומה, מאז שדווח על עבודתה  בדיון הקודם בנושא זה, שנערך בועדת משנה בתאריך ה7/3/11 . הוא ציין כי מדובר בנושא קריטי בחשיבותו לתעשייה ולחוסנה הלאומי של ישראל וכי ראוי שהרשות המבצעת תפעל בדחיפות לסיכום הנושא, להצגת התוצאות לממשלה ולכנסת , ולתחילת ביצוע התוכנית. הדבר אינו סובל דיחוי. כמו כן, ציין ח"כ רוברט אילטוב, כי תמוה בעיניו שמשרד הקליטה  לא התבקש להיות חבר בצוות הבין משרדי וזאת לאור ניסוינו הרב של המשרד בשילוב מהנדסים בתעשייה.

ח"כ אילטוב : " אני קורא לממשלה לפעול בדחיפות לגיבוש תוכנית לשילוב מחודש של  מובטלי הייטק  בני 45 ומעלה בתעשייה ולעידוד לימודים אקדמיים בתחומי ההנדסה על מנת לצמצם הן באופן המיידי והן לאורך זמן את המחסור בכוח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשייה, מחסור זה פוגע בארך זמן בתחרותיות של ישראל מול שווקי העולם"