שם הצלם: לשכת ה"כ אילטוב

ח"כ אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק בכנסת, כינס היום שולחן עגול בכנסת, בהשתתפות נציגי הממשלה, ראשי תעשיית ההייטק, ראשי הבורסה לני"ע, ונציגי המגזר הפיננסי, בנושא פערי המימון בתעשיית ההייטק ופתרונם האפשרי באמצעות גיוס כספים מהציבור, בבורסה. 

השתתפו בדיון כ-25 אנשים, בהם בכירי תעשיית ההייטק, נציגי המגזר הפיננסי ונציגי הממשלה: חה"כ דורון אביטל, מר אהר'לה מנקובסקי וגב' רותי אלון, יו"ר משותפים של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ומנכ"לית האיגוד, גב' קרין רובינשטיין; מר אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ומנכ"ל האיגוד, מר שלמה ווקס; מר סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לני"ע, הגב' חני שטרית, סמנכ"ל, מנהלת המחלקת הכלכלית בבורסה לני"ע, ומר איצ'ה ניסן, יועץ בכיר למנכ"לית הבורסה לני"ע; גב' אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההייטק בכנסת; דר' שלמה קליש, שותף מנהל בקרן ג'רוזלם גלובל ונטורס; מר שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההייטק; רו"ח גיא פרמינגר, ראש מגזר טכנולוגיה בחברת רו"ח PWC, מר אבנר וקנין, מנהל מח' תמריצים בחברת PWC; מר ברוך גינדין, מחברת גרטנר; רו"ח ישי כהן, ממשרד רו"ח ארצי את חיבה; מר אבנר ספקטור, מנכ"ל מדיספק; רו"ח אבישי פישמן, יו"ר פורום חברות הייטק צעירות; מר איתי זנדבנק, מנכ"ל קרן פלטוניקס; עו"ד רונן סולומן, מנהל קופות הגמל וקרנות הפנסיה באיגוד לשכת המסחר; מר אלון מסר, רפרנט הייטק באגף תקציבים; מר שריה אורגד ומר אלי דניאל מרשות ניירות הערך, מר נתנאל עודד, מהמועצה הלאומית לכלכלה; ומר חיים זקס ממשרד המשפטים.   

ח"כ אילטוב פתח את הכינוס בהסבר על הקושי בגיוסי הון בהם נתקלות חברות הייטק בשלביהן היותר מתקדמים. לדבריו, הצעת החוק שהגיש בנושא, אשר מחילה על מיזמי ביומד (לרבות מיזמים בתחום הציוד הרפואי) את הטבות המס שניתנו בשלהי שנות ה-80 של המאה הקודמת למיזמי גז ונפט, יכולה להוות פתרון מסוים למחסור במימון. הצעת החוק מהווה טריגר לדיון ובהחלט ניתן לחשוב גם על פתרונות נוספים.

הנפקות בת"א, שיבוצעו באופן מגודר ואחראי, יאפשרו למשקיעים הקיימים לבצע אקזיט יחסית מהיר. חלק מכספם, לפחות, יחזור למעגל ההשקעות. ליזמים, מאידך, יהיה אינטרס להמשיך לפתח את החברה, להמשיך להשיא את רווחיהם ממנה. זהו מסלול שעשוי לתרום משמעותית לפיתוח תעשייה, לפיתוח חברות גדולות ואיתנות. חה"כ אילטוב הוסיף כי "פיתוח התעשייה הוא צו השעה, ודאי נוכח התלות ההולכת וגוברת בהון זר בתעשיית ההון סיכון. הדבר חיוני לחוסננו הלאומי".  
פירוט לגבי הצעת החוק נכלל בנספח להודעה זו.

אהר'לה מנקובסקי, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), הסביר את חשיבותה של הבורסה בת"א כפלטפורמה מימונית מרכזית, ולא כברירת מחדל לחברות שאינן מסוגלות להנפיק בנאסד"ק. לדבריו, רף ההנפקות שעמד בעבר על כ-50 מיליון דולר מכירות, עלה ל-100 מיליון דולרים. זוהי תופעה עולמית – כשל שוק - שאינו ייחודי לישראל. יחד עם זאת, הנפקות בת"א יכולות להוות מנגנון מגשר עבור חברות עם רמת מכירות יותר נמוכה, בין 50 ל-100 מיליון דולרים. קיימות דוגמאות למכביר לחברות שהנפיקו בת"א, והצליחו מאד. חלקן אף המשיך להנפיק בשלב מאוחר יותר בנאסד"ק. בהקשר זה, ציין מנקובסקי את נייס, ריטליקס וטבע.

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ציין כי הדרך היחידה להוביל לשינוי, כפי שקרה בתכנית יוזמה א', היא באמצעות פעילות ממשלתית ורגולטורית. לדברי ינאי, לא קמות חברות גדולות בישראל, כיוון שהסטארט-אפים ממהרים לבצע אקזיטים. תעשיית ההייטק היא תעשייה נפלאה. היא הוכיחה את עצמה, בכך שגדלה מהיקף תוצר של 6 מיליארד דולרים בשנות התשעים לתוצר של 25 מיליארד דולרים. עדיף, לדבריו, "שהציבור ישקיע בנו ולא בנדל"ן בלאס ווגאס". מנגנונים של הטבות מס, רשתות בטחון ותמריצים הינם המנגנונים באמצעותם מדינות יכולות לבצע שינוי אמיתי.
יו"ר האיגודים היציגים של תעשיית ההייטק התעכבו על נושא התדמית. לדבריהם, קיימת בעיה תדמיתית הן ביחס לתעשייה והן ביחס לבורסה. הם ציינו כי קיימות 75 חברות שמוכרות ביותר מ-30 מיליון דולרים בשנה. השאלה היא, לדבריהם, כיצד הופכים את הבורסה לכלי לגיטימי עבורם, וכיצד מוודאים שרק חברות מתאימות ינופקו. 

סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לני"ע, הסביר כי ישנם 3 קדקודים שיכולים לתרום לקידום העניין: האוצר, הבורסה ורשות ניירות ערך. לדבריו,  האוצר צריך להחיל הטבות מיסוי משמעותיות על חברות ההייטק שרוצות לגייס מימון בבורסה בתל-אביב. במסגרת תכנית "יתרון יחסי" האוצר הלך חצי דרך ונתן הטבות משמעותיות לאנג'לים, משקיעים פרטיים בחברות פרטיות ואילו לשוק הציבורי  לא ניתן כל עידוד. לטענתו נדרש "להבטיח הקלות מיסוי גם למי שמגייס כסף מהציבור ולא רק למי שהולך למלאכי שרף".  ברמת הבורסה , בוצעו פעולות להורדת רף הכניסה של חברות ההייטק ומטפלים "בכללי השימור" כך שיתאימו לחברות הייטק. בנוסף, בתחום הביו-מד, מעודדים קורסים לאנליסטים כדי להבטיח כיסוי הולם גם של חברות הייטק. ברמת הרשות לניירות ערך, קיימות, לדעתו, מספר בעיות עם הרגולציה הקיימת. הרשות לא מתלהבת מהנפקת שותפויות מוגבלות וזאת כי יש לה השגות על המבנה התאגידי שלהן. עוד אמר כי צריך לגבש הסכמות בין התעשייה לבין הרשות ומשרד האוצר בדבר אופי העידוד והמבנה התאגידי של החברות שיזכו בעידוד.

בראייתו של מר ברונפלד , הבורסה לניירות ערך בתל אביב הינה בבחינת "גדנ"ע נאסד"ק". רצוי בעיניו שחזון של חברה יכלול של מעין "גדנ"ע" בתל אביב, שבהמשך, עם צמיחת החברה, תוביל להנפקה בנאסד"ק. לשם כך, נדרש להתאים את הוראות הדיווח של החברות למסלול הזה. עוד הוסיף : " מה שקורה בעשור האחרון – הקושי להנפיק בנסדא"ק, נותן הזדמנות אמיתית לבורסה בתל אביב, ואם נפעל ביחד כעת, יש סיכוי להפוך את הבורסה בתל-אביב למקור מימון חשוב לתעשיית ההייטק על ענפיה השונים". מר ברונפלד הזכיר כי הנשיא אובמה הכריז לאחרונה שצריך לעזור לחברות הצעירות ובכוונתו לקדם רגולציה דיפרנציאלית בארה"ב. לדבריו, מדינת ישראל היא מדינת הייטק. הבורסה הישראלית, לעומת זאת, לא כוללת מספיק חברות הייטק. נדרש לטפל בחסמים ע"מ שהבורסה תשקף את מצב התעשייה, ותכלול יותר ויותר חברות הייטק.

רותי אלון, יו"ר משותף באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ציינה כי כאשר מאגדים מספר מיזמים ביחד תחת חברה או שותפות , החברה או שותפות הופכת ליותר מעניינת. לכן, לדבריה , יש לעודד מנגנונים דוגמאת אלו שנכללו בהצעות החוק של ח"כ אילטוב. לדבריה , עידוד הנפקות יחזק את ההנהלות , את התעשייה ויאפשר הסתכלות יותר נכונה על השווקים. הגב' אלון הוסיפה  כי התרופות שיצאו במקור מישראל, הגיעו למחירות של 7 מילארד דולרים כיום , ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו  המיזמים לפיתוח התרופות הללו היו מגיעים לידי מסחור בישראל ולא נמכרים לחברות זרות בשלב מוקדם.
אסתי פשין, מנכ"לית שדולת ההייטק בכנסת, ציינה כי כספי הון הסיכון, מטבעם, מכוונים לאקזיטים, ולאורך השנים מספר האקזיטים באמצעות M&A, מיזוגים ורכישות, היו משמעותית יותר גבוהים מאשר אקזיטים באמצעות הנפקות. ע"פ נתוני חברת המחקר IVC, ב-2006-2007, למשל, נרכשו 182 חברות, והונפקו 51 חברות. כלומר, שיעור ההנפקות היה כ-21% מהאקזיטים. בשנת 2008-2009 יבש מעיין ההנפקות לחלוטין – בוצעה הנפקה בודדת אל מול 158 רכישות. בשנת 2010-2011  חל שיפור במדד ההנפקות ובוצעו 19 הנפקות אל מול 149 רכישות. שיעור ההנפקות עמד על 11 אחוזים מהאקזיטים.

שני סוגי האקזיטים תורמים למדינה. מחד, מיזוגים ורכישות יכולים להוות את הבסיס להקמת מרכז פיתוח של חברות רב-לאומיות בישראל. כשזה מצליח, זה קרדינלי לתעשייה. מאידך, הנפקות מסייעות לפיתוח חברות ישראליות איתנות, לפיתוח תעשייה. קשה לדמיין מצב בו הצ'ק פוינט הבאה, הנייס הבאה, הטבע הבאה, האמדוקס הבאה מתפתחות ללא הנפקה.

הירידה במספר ההנפקות נובעת, בין השאר, מקשיים רגולטוריים בהנפקות בנאסד"ק. החברות מכוונות לנאסד"ק, ובהיעדר תוחלת ומימון שיאפשר להם לפתח את החברה עד לשלב שתתאים לנאסד"ק, הן ממהרות להירכש.

לדברי פשין, אם התעשייה, הממשלה, הציבור והכנס ישכילו לפתח את התנאים המתאימים, הבורסה בת"א יכולה להוות אלטרנטיבה. 

אלון מסר, רפרנט הייטק באגף תקציבים במשרד האוצר, הזכיר כי במסגרת התכנית לעידוד המוסדיים שנכללה במסגרת "יתרון יחסי", הוגדרה רשת בטחון של 25% עבור השקעות בהיקף של 800 מיליון שקלים. נכון לעכשיו, הושקעו בפועל יותר מ-450 מיליון שקלים.  

עו"ד רונן סולומון, מנהל קופות הגמל וקרנות הפנסיה באיגוד לשכת המסחר, הסביר את השוק המוסדי. לדבריו, השוק המוסדי מנהל כטריליון שקלים. כ-350 מיליארד שקלים הינם קרנות פנסיה בהסדר, המנוהלות ע"י המדינה, וכ-70% מהם מושקע ב-"אג"ח מיועדות". כ-160 מיליארד שקלים מנוהלים בקופות גמל, 140 מיליארד שקלים בקרנות השתלמות, 130 מיליארד בקרנות פנסיה – כ-30% מהם אג"ח מיועדות, והשאר, כ-250 מיליארד, בחברות ביטוח.

עו"ד סולומון ציין כי לא רק שהממשלה והכנסת אינם פועלים לעידוד השקעות מוסדיים בהייטק, אלא הם מבצעים פעולות שפוגעות בכך פגיעה אנושה בבחינת "יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל".

דוגמא ראשונה לכך הוא הלחץ הגובר להגדיל את אחוז האג"ח המיועדות, כדי להבטיח תשואה מינימלית. הדבר מקטין את היקף הכספים שפנויים להשקעה בבורסה, לרבות במיזמי הייטק מונפקים ובקרנות הון סיכון.

דוגמא שניה לכך היא החלטת ועדת הכספים לגבי תעודות הסל. מוסדיים אינם משקיעים בחברות קטנות באופן ישיר אלא במדדים. הפגיעה במוצרי המדדים, כגון תעודות סל, פוגעת בסחירות. הפגיעה במוצרי המדדים תוביל לכך שהמוסדיים ישקיעו בת"א 25 ובת"א 100 מאחר ועל מוצרים מדדיים אלו ישנם אפס דמי ניהול. לגבי חו"ל, הסביר, כי המוסדיים יעדיפו להשקיע שם מאחר וניתן לקזז את דמי הניהול מחשבון העמיתים.

מנגד, עו"ד סולומון ציין כדוגמא חיובית את ההידאלוג שרשות ני"ע מקיימת עם האיחוד האירופי במטרה לאפשר להנפיק בבורסות הא"א, לרבות בלונדון, חברות ישראליות עם תשקיף ישראלי עם התאמות מינימליות.        

לבסוף, ציין כי הנתונים שהביא מר מסר בנושא רשת הביטחון אינם מעודדים. לדבריו, המוסדיים אינם מגלים התלהבות לקחת חלק בתכנית והדבר עשוי להעיד שהיא אינה מהווה לדידם תמריץ מספק.  
גיא פרמינגר, ראש מגזר טכנולוגיה ב-PWC ישראל, ציין כי כיום ישנן בישראל מעל 150 חברות שמוכרות ביותר מ-10 מיליון דולר בשנה. רוב החברות הללו, לדבריו, תקועות. הן אינן מצליחות לגייס סכומים משמעותיים ממשקיעים פרטיים ומקרנות הון סיכון. הבורסה יכולה להוות עבור החברות הללו מכשיר מצוין. חברות שהצליחו לגייס היקפים של 0.5-1 מיליון דולרים בשנה בשוק הפרטי, מסוגלות לגייס סד"ג של 10 מל"ד בהנפקה, סכום שיכול לאפשר להן לצמוח להגיע לשלב הבא. 
ברוך גינדין, מחברת גרטנר, ציין כי המשאבים, בדמות ההשקעות, זולגים לחו"ל. מר גינדין הביא נתון מטריד. לדבריו, במדד ה-Cool Vendors של גרטנר, הכולל 110 חברות חדשניות מובילות, הופיעו לפני שנתיים 14 חברות ישראליות. כיום, מופיעות שם רק 6 חברות. הדבר מעיד, לדבריו של גינדין, על דעיכה בפייפליין של החברות, והדבר נובע ישירות מקשיי המימון. הבורסה הינה פתרון מצוין בעיניו, בפרט היות שהיא מאשפרת מחזור של משאבי המימון בתוך המדינה.
דר שלמה קליש, שותף מנהל בקרן ג'רוזלם גלובל וונטורס, התייחס לירידה בהיקף הגיוסים של קרנות הון הסיכון הישראליות, והדגיש ששכפול הטבות המיסוי של הגז הנפט לתחום הביו מד הינו מהלך הגיוני, חשוב ופשוט, היות שמדובר במכשיר קיים. לדבריו, קיים דמיון רב בין מיזמי ביו-מד למיזמי גז ונפט. בשני המקרים מדובר במיזמים עתירי סיכון, אשר דורשים מימון רב.     
שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי ההייטק, הדגיש את החשיבות של עידוד המוסדיים להרחיב את השקעותיהם בהייטק. לדבריו, מהלך שלא יכלול את המוסדיים, עשוי להיות לא מספיק אפקטיבי. 
עו"ד שריה אורגד, נציג רשות ני"ע, הסביר את תפקיד הרשות בפיקוח על הבורסה בת"א, וציין כי לצורך הפיקוח נדרשים הן כללי גילוי תקין והן כללי ממשל תאגידי. לדבריו, הסיבה שרשות ני"ע כיום אינה מתנגדת למודל של שותפויות הינה לאור בעיות בממשל תאגידי. בשותפויות חסרים מנגנונים דוגמת דירקטורים חיצוניים, פיקוח על עסקאות בעלי שליטה וכד'.  עו"ד אורגד ציין כי רשות ני"ע מקדמת יחד עם משרד המשפטים מהלך של שיפור כללי הממשל התאגידי. יחד עם זאת, לדבריו, לא בטוח שהדבר יתפוס לגבי שותפויות.

בהקשר כללי הגילוי התקין, ציין עו"ד שריה כי רשות ני"ע מקדמת טיוטה של הנחיות גילוי, אשר ישימו דגש על מהימנות המידע, דבר שיאפשר לציבור להשקיע גם בחברות יותר מסוכנות.

לדבריו, רשות ני"ע מבינה כי נדרש ליצור מדרג של רגולציה ולהבין בין חברות גדולות לקטנות. יחד עם זאת, עו"ד  אורגד ציין כי אלמנט נוסף שחיוני לקחת בחשבון הוא ענין ההתמקצעות, לימוד תחומי התוכן הרלוונטיים ע"י המשקיעים והאנליסטים. לדבריו, מדובר בתנאי מהותי, שבלעדיו התחום לא יוכל להתפתח. גם נתנאל עודד, נציג המועצה הלאומית לכלכלה, ציין כי שותפות מוגבלת אינה בהכרח מתאימה להיסחר הבורסה. 

חיים זקס, נציג משרד המשפטים, עמד על ההבדלים בין השקעה של שותפים מוגבלים בקרנות הון סיכון, לבין השקעה של הציבור במיזמי הייטק. לדבריו, נדרש להבחין, באמצעות רגולציה, וכלים מימוניים ותאגידיים, בין משקיעים שמשקיעים "אחד מיני מיליונים רבים שלהם" לבין הציבור שמשקיע את "השקל הראשון שלו". 
חה"כ אילטוב, יו"ר שדולת ההייטק, סיכם את הדיון, כדלקמן: 
ראשית, הוא הודה לפורום הנכבד שהתייצב, כאיש אחד, לדיון, ובפרט לנציגי הממשלה על הפתיחות והנכונות לשמוע וללמוד.  לדבריו, שיתוף פעולה בין התעשייה, המגזר הפיננסי, הממשלה, שדולת ההייטק בכנסת והכנסת קרדינליים לקידומה של התעשייה. הרעיונות וההיבטים שעלו בדיון ישקלו בכובד ראש. 

השלב הבא הוא הקמת צוות עבודה מצומצם, עם נציגי הממשלה, הבורסה, המוסדיים, והתעשייה, ע"מ לשכלל לגבש את הרעיונות לכדי תכנית עבודה. הישיבה הראשונה של צוות העבודה צפויה להיערך במהלך חודש מרץ 2012.

חה"כ אילטוב: "מדינת ישראל היא מדינת הייטק, והדבר צריך לבוא לידי ביטוי גם בבורסה. נדרש לבחון כיצד ניתן לרתום גם את המוסדיים למהלך. גיוסי הון באמצעות הבורסה הינם הכלי שבאמצעותו ניתן לפתח בישראל חברות גדולות, ותעשייה איתנה".

סיכום בנושא הצעת החוק הפרטית של חה"כ אילטוב: "שותפות במיזמי ביו-רפואה"

בשנות החמישים של המאה הקודמת הגדירה הממשלה עקרונות והסדרים שמטרתם לעודד השקעות בחיפושי נפט וגז טבעי. בפרט, התירו לבעלי זכויות החיפושים לתבוע הוצאות שונות שקשורות בחיפושים כהוצאות שוטפות, למרות שמדובר בהוצאות הוניות. בשלהי שנות ה-80 הותקנו תקנות מס הכנסה, במסגרתן ניתנו הטבות מיסוי למשקיעים ביחידות השתתפות במיזמי חיפוש גז ונפט, הרשומים למסחר בבורסה בת"א. 

והתוצאה: בשנים האחרונות התגלו בשטחי המים של ישראל מצבורי גז טבעי בהיקפים כלכליים. המהלך של הרגולטור שהחל בשנות החמישים נשא פירות כעבור כמה עשרות שנים. היזמים התמידו בחיפושים, לאור הטבות המיסוי מחד, והיכולת לשתף את הציבור בסיכון מאידך. 

הצעת החוק של חה"כ אילטוב למעשה, משכפלת את הטבות המיסוי הגלומות בתקנות הגז והנפט גם למיזמים בתחום הביו-רפואה (ביו-מד). 

מיזמי ביו-רפואה דומים למיזמי גז ונפט בכמה היבטים. מדובר במיזמים עתירי סיכון עם סיכויי הצלחה נמוכים. המיזמים כוללים שלבים רבים ואורכים זמן ממושך. יחד עם זאת, בתרחיש של הצלחה (ולראיה, הדוגמא של הקופקסון) הערך הכלכלי הוא עצום. 
כיום, חלק נכבד מהתרופות והמכשור הרפואי שמומצאים וניזומים בישראל, אינם מגיעים לידי מסחור בישראל. יזמים המודעים לכך שההון הדרוש לשם המסחור עלול להיות עצום, יעדיפו, ככלל, למכור את הזכויות על הפרויקט לחברות בינלאומיות גדולות. באופן זה החברות והמשק הישראלי אינם נהנים לאורך זמן מפירות היזמות, ולא מתפתחות חברות גדולות נוספות בתחום.

מטרתה של הצעת החוק הפרטית של חה"כ אילטוב הינה לבנות פרדיגמה מימונית, שתאפשר לציבור לקחת חלק בסיכון הגולם במיזמי ביו-רפואה, באופן אחראי. חשוב להדגיש, בהקשר זה, שהשקעה דרך שותפויות שקופות שמחזיקות בכמה מיזמים בו זמנית, מסייעת לפזר את הסיכון.

הטבות המיסוי הגלומות בהצעת החוק, דומות להטבות הגלומות בתקנות הגז והנפט. היחיד ירכוש – בהנפקה או בבורסה - יחידות השתתפות בשותפות מזכה, המאגדת כמה מיזמי ביו-רפואה. השותפות עצמה שקופה לצרכי מס, והמיסוי יתבצע אך ורק על האחזקות של היחיד במיזם עצמו. הוצאות המחקר והפיתוח של השותפות יחולקו בין כלל המחזיקים ביחידות השתתפות בתום שנת המס, וייוחסו להם פרו רטה, לפי חלקם בשותפות. היות שמיזמי ביו-רפואה הם מיזמים עתירי פיתוח יש להניח שבשנים הראשונות היקף ההוצאות יהיה משמעותי. המחזיקים הזכאיים יכולים לנכות את ההוצאות כנגד מקורות הכנסה אחרים, לרבות הכנסה פירותית, עד לגובה השקעתם. בעת מכירת יחידת השתתפות יראו לצורך חישוב רווח ההון את הסכום ששילם היחיד בגין יחידת ההשתתפות, פחות סכומים מתוך הוצאות השותפות שהותרו לו כניכוי בשנות מס קודמות, ובתוספת סכומים שנכללו בהכנסתו מתוך הכנסות השותפות בשנות מס קודמות.  

הצעת החוק מתמקדת במיזמי ביו-רפואה. יחד עם זאת, ניתן בהחלט לדמיין מצב בו מהלך כזה יוחל על מיזמים עתירי סיכון נוספים, בפרט בסקטורים אותם מדינת ישראל רואה כסקטורים אסטרטגיים.   
לסיכום, מטרתה של הצעת החוק של חה"כ אילטוב הינה לעודד השקעות של הציבור במיזמים עתירי ידע ועתירי סיכון, ובכך לאפשר ליזמים לצלוח את "עמק המוות" המימוני, להוביל את המיזמים עד לשלב המסחור, ולאפשר לפתח תעשייה בוגרת, איתנה ועתירת הון.