שם הצלם: מיכאל פייגין

תכנית כלכלית

בכינוס הפורום המוניציפאלי של ישראל ביתנו שנערך באשקלון, בשדרות ובנתיבות ב- 17-18/8 דנו בהרחבה במחאה החברתית, גורמיה, תוצאותיה והפתרונות הנדרשים. גם הפגישות שקיימנו במהלך הסמינר עם ראשי הרשויות סייעו להבנה עמוקה יותר של הצרכים האמיתיים של האזרחים שעובדים, משלמים מיסים ומשרתים בצה"ל. אזרחים אלה, המהווים 38% מהאוכלוסייה, הם עמוד השדרה של החברה הישראלית ומדינת ישראל חייבת לדאוג לכך שיוכלו לחיות ברווחה כלכלית ויראו פירות אמיתיים לעמלם ולתרומתם למדינה.
 לא ייתכן מצב בו 38% מהאוכלוסייה נושאת על גבה את כלל המשק! מטרת ישראל ביתנו היא לטפח אוכלוסייה זו ואת אלה שתרמו בעבר לשוק העבודה (גמלאים) ולתת להם ביטחון כלכלי ורווחה.
 המחאה החברתית המתרחשת בשבועות האחרונים מצביעה על בעיות אמיתיות בקרב אותה אוכלוסייה. הממשלה חייבת לפעול במהירות וביעילות על מנת להביא פתרונות ויישומים אמיתיים. ברור שלא ניתן לפתור את כל הבעיות מיד אך חייבים להחליט מהו סדר העדיפויות הנכון, ולהסביר לציבור באופן גלוי וכן עם אלו בעיות בכוונתנו להתמודד בתחילה ומהו טווח הזמן לפתרונן.
ישראל ביתנו מדגישה כי היציבות הכלכלית היא נכס יקר וחשוב למדינת ישראל ואסור לזעזע את המשק בנקיטת צעדים בלתי-אחראיים כגון הגדלת הגירעון וצעדים פופוליסטיים נוספים שנשמעים טוב אך נזקם גדול. כל הפרמטרים המקרו-כלכליים של ישראל: קצב הצמיחה, נתוני האבטלה ומאזן התשלומים הם מן הטובים בהשוואה לכל מדינות ה-OECD ועלינו לשמור על-כך לטובת חוסנה ויציבותה של מדינת ישראל.
 
הצעדים המובאים בזאת שאותם תוביל ישראל ביתנו מציעים פתרונות מיידיים לבעיות המיידיות והצעות לשינויי מאקרו שיאפשרו חלוקה הוגנת של עוגת התקציב הלאומית, מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב שאושרה:
1.      סבסוד מעונות יום לגילאי 3 חודשים עד 5 שנים (על בסיס יום ארוך) למשפחות בהם שני הורים עובדים (בהיקף משרה 75%-100%).
2.      ריווח מדרגות מס למקבלי הכנסה עד 40 אלף ₪ לחודש (בדגש מיוחד על ריווח מדרגות מס נמוכות – עד 15-18 אלף ₪ לחודש).
3.      מיצוי נקודות זכות מבוזבזות (מיסוי על בסיס תא משפחתי ולא מיסוי פרסונאלי).
4.      דמי אבטלה לעצמאים.
5.      ערבות ממשלתית למשכנתאות או הקצאת 15% לזכאים מסך הדירות בכל בניין שנבנה על קרקע מוזלת.
6.      בנייה מתוקצבת של 3,000 יחידות דיור מוגן (סוציאלי).
7.      הורדת מחירי החשמל, תוך הכנסת דיפרנציאציה בתעריפים וקביעת רמות צריכה מינימאליות, לגביהם נקבע אותו תעריף מוזל.
8.       ביטול המע"מ על המים לצריכה ביתית
9.      חיזוק הפריפריה באמצעות יצירת מקומות עבודה איכותיים ע"י עוגנים   תעשייתיים ותשתיות חינוך ורפואה, כגון אוניברסיטאות ובתי חולים.
10.   איתור אזורי ביקוש עם תב"עות מאושרות להרחבה, תוך עיבויי התשתיות אשר יפותחו ע"י המדינה. העברת משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות תוך בניית אזורי תעסוקה איכותיים.
11.   פעולה מידית לשינוי שיטת הממשל - ישראל ביתנו תפעל במישור הפוליטי  לשינוי שיטת הממשל על מנת לאפשר יציבות שלטונית באמצעות ביטול התלות בגורמים פוליטיים שונים על-מנת להקים ממשלה והקמת ממשלות קטנות ויעילות.
12.   מדיניות פיסיקלית מרסנת - שמירה על מסגרת תקציבית.
14.  הגדלת מצבת כוח האדם העובד במדינת ישראל מ-38% הנוכחיים למספרים הקרובים לממוצע ב- OECD,  49%-50%, על ידי הכנסת מגזרים שלמים שאינם משתתפים היום בכוח העבודה היום למסגרת העבודה.
 
סה"כ עלות יישום הצעדים המידיים בתוכנית הכלכלית מסתכמת בכ – 5.7 – 6 מיליארד ₪ בשנה

מקורות המימון המוצעים לתכנית הכלכלית

•        העלאת מס חברות ב-1%, מ- 24% היום ל-25% (במקום הורדה מתוכננת ל- 23%).
תוספת להכנסות המדינה של כ- 1.8-2.0 מיליארד ₪.
 
•        בחינה מחודשת של הפטורים ממס וביטול או צמצום פטורים שאינם תורמים   להשגת יעדים ראויים.
ביטול מס הכנסה מופחת ופטור ממס ליצואנים במרכז הארץ (פטור שניתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון) יכול להביא תוספת להכנסות המדינה של כ- 600-800 מיליון ₪.
 
•        יצירת מדרגת מס מיוחדת למקבלי משכורות של 60 אלף ₪ ומעלה.
-         תוספת להכנסות המדינה של כ- 300-400 מיליון ₪
 
•        העלאת מס רווחי הון (על ניירות ערך ומכשירים פיננסים) ב- 3% (לעומת 15%-20% היום).
-         תוספת להכנסות המדינה של 500-600 מיליון ₪.
 
•        ביטול תקרת ההכנסה לתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
-         תקרת ההכנסות הזאת קרויה "הכנסה מרבית או הכנסה מקסימאלית". (בשנת המס 2011 תקרת הכנסה הזאת עומדת על 71,780 ₪ לחודש ואמורה לרדת ל- 64,000 ₪ בשנת המס 2012).
-         הקטנת העברות המדינה למוסד לביטוח הלאומי בסך 250-300 מיליון ₪.
 
•        הנהגת מס עיזבון על ירושות גדולות במיוחד.
-         תוספת להכנסות המדינה של כ- 100 מיליון ₪.
 
 
•        קיצוץ בתקציב הביטחון בסך של 1.5 מיליארד ₪ (מתוך 55 מיליארד ₪).
 
 
בסה"כ מדובר בתוספת הכנסות למדינה ובשינוי סדרי עדיפויות בתקציב בסך של 5.1-5.7 מיליארד ₪.