- מצוקת הקרקעות מלווה את המגזר הדרוזי כבר זמן רב, עם הקמת המדינה ב 1948 היו בארץ 16 יישובים דרוזים ו כ-14,000 תושבים דרוזים .
-   כיום האוכלוסייה הדרוזית מונה כ 120,000 ועדיין ישנם רק 16 יישובים.
צפיפות האוכלוסייה הממוצעת ביישובים גבוהה מצפיפות האוכלוסייה הממוצעת במדינה. הצפיפות הממוצעת ביישובים עולה על 1000 נפשות/קמ"ר, זאת לעומת צפיפות האוכלוסין הממוצעת בישראל, שלפי הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומדת על 316 נפש לקמ"ר בלבד.
- ואילו בגליל ובכרמל שם בפועל ממוקמים היישובים הדרוזיים, התמונה חריפה יותר, כאשר שיעור הצפיפות באזור נמוך פי 4 מהצפיפות באוכלוסיה הדרוזית.

ברצוני לציין כמה מהגורמים העיקריים למצוקה הקרקעות שמאפיינת את היישובים הדרוזיים:

-    צמצום השטח הכולל של האדמות שהיה שייך ליישובים הדרוזיים מ- 325 אלף דונם בשנת 1948 לכדי 116 אלף דונם בלבד היום - כשליש משטח המסגרת הקרקעית המקורית.
-    בנוסף ישנם קשיים בלתי מבוטלים בנושא הרחבת תוכניות מתאר, שאינן תואמות את  המציאות התכנונית של המגזר הדרוזי. אוזלת היד של משרדי הממשלה להרחיב את תוכניות המתאר, מקשה מאוד על חיי התושבים הדרוזים, שאינם נוטים ככלל להתגורר מחוץ לתחומי ישוביהם, בשל דפוסי החיים וחיי הקהילה המיוחדים, דבר היוצר מצב של תיחום גבולות מאוד דוחק עבור המגזר.
-    ייעור שטחים  וכינון שמורות ושטחי נוף בצמוד לתחומי הבינוי והפיתוח של היישובים הקיימים תרמו אף הם לתיחום הגבולות ומעכב את הרחבת תוכניות המתאר.
-    
-    יתרה מזו, בעיית הקצאה קשה של קרקעות עבור החיילים המשוחררים, שחפצים אחרי מילוי חובתם כלפי המדינה,לחזור לכפר הולדתם ולהקים את ביתם ומשפחתם. למרבה הצער אין קרקע זמינה עבורם, או לחלופין עלותה גבוהה כל כך, שאין באפשרותו לממנה.

כל הגורמים הנ"ל החריפו את מצוקת הקרקע וצמצמו במידה דרסטית את תחומי היישובים ואת אפשרויות פיתוחם והרחבתם. בעיקר הם אילצו את התושבים הדרוזים לבנות את בתיהם ללא היתרים, ודחקו בהם לתוך  למלכודת קשה של צווי הריסה, תשלום קנסות כבדים, וריצוי עונשי מאסר.

- בעיה קרדינאלית נוספת ממנה סובל המגזר היא היעדר אזורי תעשייה ומסחר בתחום שטח שיפוטם של הרשויות הדרוזיות, ובעקבות כך קיומו של שיעור האבטלה הגבוה ביותר במדינה.  על-כן ישנו צורך דחוף בתכנון והכשרת שטחים לאזורי תעשייה ותעסוקה
על כן מבקש אני להציע פתרון שיקל באופן חלקי על המצוקות שהוצגו בדבריי בדמות הקמתו של ישוב דרוזי עירוני חדש, אשר יכלול את כל התשתיות הראויות כולל בתי ספר, מתנ"ס, מגרשי ואולמות ספורט וכמובן אזורי תעשייה ומסחר, ויהיה לרווחת הצעירים הדרוזים בארץ. אלה אשר תרמו את תרומתם וראויים לרמת חיים שלא נופלת מזו של האזרח ממוצע. זאת כמובן בנוסף להרחבת תוכניות המתאר ביישובים הקיימים, ובתכנון ובהכשרה של אזורי תעשייה ככלי לעידוד הפיתוח הכלכלי, וליצירת מקומות עבודה חדשים ביישובים.

צילום: ישראל ביתנו